פרק ראשון | מבוא לפקודת התעבורה

1. בפקודה זו 
"בוחן נהיגה" ו"בוחן רכב"; מי שרשות הרישוי הסמיכה להיות בוחן נהיגה או בוחן רכב, לפי הענין;
"בעל"; אחד מאלה: 
(1) הבעל הרשום ברשיון הרכב; 
(2) לענין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מקח-אגב-שכירות או הסכם מכר; האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם; 
(3) לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם; מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב; 
(4) לענין רכב הרשום על שם קטין או חסוי כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 - הורו או מי שמונה אפוטרופסו, לפי הענין.
"דרך" - לרבות כל מסילה, דרך, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם; 
"התליה", של רישיון נהיגה; פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה עד להתקיימותו של תנאי שציינה רשות הרישוי בהחלטת ההתליה;
"אוטובוס" - רכב מנועי המיועד להסיע שמונה אנשים או יותר מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כאוטובוס;
"אוטובוס ציבורי" - רכב ציבורי שהוא אוטובוס;
"מסוף לתחבורה ציבורית" - מתחם המשמש כתחנת מוצא ויעד לקו שירות או המשמש כמקום מעבר לנוסעים בין קו שירות אחד לאחר;
"חניה תפעולית" - חניה לאוטובוסים לפני כניסתם לרציפי הנוסעים;
"תחנה מרכזית" - מסוף לתחבורה ציבורית ובו חניה תפעולית, המאפשר לנוסע קישור, בין קווי שירות בין-עירוניים או בין קווי שירות עירוניים, בינם לבין עצמם, או בין קווי שירות בין-עירוניים לבין קווי שירות עירוניים, והוא תחנת מוצא בעבור קו שירות בין-עירוני אחד או יותר, ועשויים להימצא בו מיתקני שירות להפעלת קווי השירות כגון חניה, תדלוק, קופות, משרדים וכדומה;
"מיתקן תחבורתי" - מסוף לתחבורה ציבורית או תחנה מרכזית;
"קו שירות" - מסלול ההסעה של אוטובוס ציבורי או מונית, שקבועות בו תחנות להעלאת נוסעים ולהורדתם, כפי שנקבע ברשיון קו השירות;
"טכוגרף" - מכשיר המותקן ברכב לפי הוראות פקודה זו, המיועד לסמן או לרשום את היות הרכב במצב נסיעה או עצירה, וכן את מרחק הנסיעה, את מהירות הנסיעה ואת זמן הנהיגה של הנוהג ברכב;
"מונית" - רכב מנועי ציבורי המיועד להסיע עד עשרה אנשים מלבד הנהג ואשר צויין ברשיון הרכב כמונית;
"מיתקן מגביל מהירות"; מכשיר מסוג שקבע השר, המגביל את מהירות הרכב והמותקן ברכב כפי שקבע השר;
"נוהג חדש"; מי שקיבל רישיון נהיגה לפי סעיף 11 ולא היה בידו, קודם לכן, רישיון נהיגה, וכן מי שהיה בידו רישיון לנהיגת רכב מנועי שהוא אופנוע, תלת אופנוע, קטנוע, טרקטור או מכונה ניידת, ולא היה בידו קודם לכן רישיון לנהיגת רכב מנועי אחר;
"רכב" - רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת-אופן, ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן; 
"רכב מנועי" - רכב המונע בכוח מיכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי;
"רכב מסחרי" - רכב המשמש, או המיועד לשמש, להובלת משא, בין בשכר ובין בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב; 
"רכב עבודה" - רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים; 
"רכב ציבורי" - רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר; 
"רכב פרטי" - רכב שאיננו רכב ציבורי ולא רכב מסחרי; 
"עבירת קנס"; עבירת תעבורה שהוכרזה כעבירת קנס לפי סעיף 30(א);
"עבירת תעבורה" - עבירה על פקודה זו ועל התקנות, לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה;
"עגלה" - רכב הנגרר על ידי בהמה; 
"ערובה" - ערובה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970;
"פוליסה" - פוליסה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, ולרבות הודעת כיסוי;
"מפקח על התעבורה" - מי ששר התחבורה מינה אותו, בהודעה ברשומות, מפקח על התעבורה לכל שטח המדינה (להלן - המפקח הארצי על התעבורה) או לחלק ממנו, לרבות מי שהמפקח הארצי על התעבורה אצל לו, בהודעה ברשומות, מסמכותו לכל שטח המדינה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוגי ענינים;
"רשות הרישוי" - עובד משרד התחבורה שמונה כדין להיות סגן מנהל כללי לתנועה במשרד התחבורה, לרבות עובד ציבור אחר, שהוא אצל לו מסמכותו כרשות הרישוי לשטח המדינה כולה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוג של ענינים; בהגדרה זו, "עובד ציבור"; עובד בשירות המדינה, קצין בצבא הגנה לישראל או מי שממלא תפקיד של קצין כאמור, או קצין במשטרת ישראל;
"רשיון להפעלת מונית" - רשיון המקנה לבעלו זכות להסיע נוסעים במונית לפי רשיון הסעה שניתן לפי התקנות;
"תעודת ביטוח" ו"תעודת ערובה" - כמשמעותן בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.