איסור השימוש
בתמרורים
והצבתם
|
|
147. (א) אין להשתמש למטרות תימרור אלא בתמרורים שנקבעו לפי תקנה 16.
(ב) לא יציב אדם ולא יסמן על פני דרך או בקרבתה תמרור או כל סימן, אות או ציון הדומים לתמרור, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה.
148. לא יפגע אדם בתמרור או באבזריו שהוצב או סומן כדין, לא יסלקו, לא ישחיתו, לא יזיזו, לא ישנהו ולא יטשטשהו.
148א. (בוטלה).
איסור שימוש
בתמרור
לתעמולה
תק' (מס' 15)
תשמ"ח–1987
|
|
149. לא ישתמש אדם בתמרור לצרכי תעמולה או פרסומת בדרך או בקרבתה, בין בדמות התמרור בלבד ובין בצירוף עם כל ציור או סימן אחר, אלא אם הורשה לכך בכתב על ידי רשות התימרור המרכזית.
150. (א) לא ינוע אדם ברכב שעשועים בכביש, אלא אם הכביש יוחד למשחקי ילדים בהתאם לתקנה 31.
(ב) שוטר רשאי להורות למי שמשתמש ברכב שעשועים, בכביש או בדרך שלא יוחדו למשחקי ילדים, להפסיק את הנסיעה ברכב כאמור ורשאי הוא בעצמו או בעזרת אחר להרחיק רכב שעשועים מכביש או מדרך כאמור ולהביאו לתחנת משטרה קרובה.
(ג) (בוטלה).
שימוש בדרך
שלא כדין
תק' (מס' 5)
תשל"ח–1978
|
|
151. (א) לא יעשה אדם ללא סמכות על פי דין ולא ירשה לאחר לעשות מעשה שיש בו כדי לצמצם, לסכן או למנוע את השימוש הכללי בדרך, להקטין את מהירות הנסיעה המותרת בה או להפריע את התנועה החפשית.
(ב) עשה אדם מעשה כאמור בתקנת משנה (א) על פי סמכות כדין, חייב הוא לסיימו ולהחזיר את המצב לקדמותו מיד אחרי שנסתיים הצורך במעשה.
(ג) לא יתקין אדם, לא יציב ולא ירשה לאחר להתקין או להציב לרוחב דרך אמצעי חסימה מכל סוג שהוא, לרבות שרשרת, כבל, חוט ברזל או מחסום אחר כיוצא באלה.
(ד) הוראות תקנת משנה (ג) יחולו גם על רשות מקומית, אך לא יחולו על מחסום שבכניסה לחצרים, למפעלים, למגרשי חנייה ובכניסה למקומות אחרים מאושרים בידי רשות תימרור מרכזית ולא יחולו על מקומות עבודה ודרכים בשלבי עבודה כאמור בתקנה 167.
הנחת דבר בדרך,
סילוקו וסימונו
|
|
152. (א) לא יניח אדם על פני הדרך, ולא יגרום לכך שיניחו עליה, כל דבר העלול לסכן, להפריע או להטריד את עוברי הדרך או את כלי רכבם, או לפגוע בהם באופן אחר; ואם עשה כן, או אם דבר כאמור שבהחזקתו או שהונח בשבילו על פני הדרך נמצא על פני הדרך, יסלק אותו מיד מעל פני הדרך.
(ב) מי שהניח או שגרם שיונח על פני הדרך או שהונח בשבילו על פני הדרך דבר כאמור בתקנת משנה (א) ואין אפשרות סבירה לסלקו מיד, יסמן אותו כאמור בתקנת משנה (ד).
(ב1) בתקנות משנה (א) ו-(ב), "הנחה" — לרבות שפיכה.
(ג) המרחיק מן הדרך רכב שנפגע או שנשבר, יסלק כל זכוכית או כל חומר מטריד אחר שנפל מן הרכב על פני הדרך.
(ד) הממונה על תיקון דרך יגדור ויסמן באופן שהורתה רשות התימרור את מקום העבודה ואת החמרים שמשתמשים בהם לתיקון הדרך לאחר שערך אותם בערמות, ובזמן התאורה יסמנם גם באור צהוב מהבהב אשר ייראה על ידי נוהג רכב המתקרב ממרחק של 150 מטרים ואם סומן המקום או החומרים כאמור בתמרור שמחזירי אור תקניים בכל שטחו — רשאי הממונה על תיקון הדרך שלא לסמנם באור צהוב מהבהב כאמור.
153. (א) לא ינהג אדם ולא יגרור רכב שגלגליו, חישוקי גלגליו, או כל חלק אחר ממנו או ממטענו, אבזריו או ציודו גורמים או עשויים לגרום נזק לדרך או הפרעה לתנועה, בין בשל מבנה הרכב או מצבו ובין בשל אחזקתו הלקויה, אלא לפי היתר מאת קצין משטרה.
(ב) לא ינהג אדם ולא יגרור בכביש שנסלל או שופר לתנועת כלי רכב או בשוליו, רכב שחישוקי גלגליו עשויים מתכת ואינם בעלי צמיגי גומי או מצופים גומי.
154. (א) לא יתקן אדם רכב בדרך או במקום חניה ציבורי.
(ב) נתקלקל רכב בדרך, תוך כדי נסיעתו, קלקול קל המעכב את התחלת הנסיעה או המשכתה, מותר לתקנו במקום שאירע הקלקול, ובלבד שלא ייגרמו על ידי כך מטרד או אי-נוחות לעוברי דרך או במקום החניה הציבורי ושהרכב יישאר באותו מקום אך לזמן הדרוש לתיקונו ולא למעלה מעשרים וארבע שעות, ובלבד שמקום התיקון איננו קטע דרך הגובל עם מוסך או בית מלאכה לתיקון רכב.
(ג) אדם המתקן רכב או מחליף גלגל לא יימצא בכביש באופן שגופו בולט אל מחוץ לדופן הצדדי של הרכב כלפי זרם התנועה, אלא אם אין דרך סבירה אחרת לבצע את התיקון.
155. לא ינהג אדם רכב ולא יעמידו בדרך אם הרכב מפריש גזים, עשן, שמן או חומר דלק במידה העולה על ההפרשה הרגילה בכלי רכב מסוג זה או במידה העשויה לגרום הטרדה לעוברי דרך או לפגוע בבטיחות.
156. לא ינהג אדם רכב כשחפץ נשרך ממנו על הדרך באופן הפוגע או הנוגע בדרך, למעט שרשרת הארקה המותקנת ברכבת מטעמי בטיחות והיא קבועה מתחתיו ונשרכת מאחוריו.
157. (א) לא ינהג אדם רכב המשמיע רעש לא רגיל שמקורו בליקוי שברכב או בהזנחת הטיפול בו או בכל חלק ממנו או בסידורו הפגום של מטען שעליו.
(ב) לא יגרום אדם על ידי רכב לרעש בדרך עירונית אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה.
איסור אימונים,
התעמלות
ומשחקים בדרך
|
|
158. (א) לא יתאמן אדם בדרך, לא יתרגל ולא יתעמל בה, ולא ישתתף במשחקים בתחרויות ספורט, במירוצי אופניים ובדומה, אלא אם ניתן לו, או לקבוצת בני אדם שהוא נמנה עמה, היתר לכך על ידי קצין משטרה, ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על צבא-הגנה לישראל ועל משטרת ישראל.
159. (א) לא ינהג אדם ברכב מנועי בירידה אלא כשאחד מהילוכיו מחובר ומופעל.
(ב) הוצב בדרך תמרור המזהיר על ירידה מסוכנת לא ינהג אדם רכב מנועי באותה ירידה אלא בהילוך נמוך מתאים לפי סוג הרכב ובהתחשב במידת השיפוע ואורך היחידה.
(ג) הותקנו ברכב מנגנונים מיוחדים להאטת מהירות הנסיעה בירידה, על נוהג הרכב להפעילם שעה שהוא נוהג בירידה כאמור בתקנת משנה (ב).
160. לא ימלא אדם את מיכל הדלק של רכב מנועי ולא יסיר את מכסה פתח המיכל, והנוהג ברכב מנועי לא יניח לאחר למלא את המיכל או להסיר את מכסה פתח המיכל —
(1) כל עוד המנוע פועל;
(2) כל עוד הרכב נמצא בקרבת אש, עשן או אדם מעשן;
(3) אם הרכב הוא אוטובוס, או רכב המוביל יותר מ-11 אנשים — כל עוד יש בו נוסעים.
הפצת מודעות
והשלכת חפצים
תק' (מס' 9)
תש"ל–1970
תק' (מס' 3)
תש"ם–1980
|
|
161. (א) לא יפיץ אדם מודעה, כרוז או נייר מתוך רכב.
(ב) לא ישליך אדם חבילה, צרור, אשפה, פסולת או כל חפץ אחר מתוך רכב.
162. (א) בעל הרכב, או מי שהרכב נמצא בשליטתו, לא יורה ולא יניח לנוהג באותו רכב לנהוג בו, להעמידו או להחנותו שלא בהתאם לתקנות, לרבות חוקי עזר, שהותקנו לפי הפקודה.
(ב) כל מקום שהוראות חלק זה מטילות אחריות על נוהג ברכב תחול האחריות גם על בעל הרכב; זולת אם הוכיח בעל הרכב שהעבירה נעשתה בלי ידיעתו והסכמתו או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצועה.
163. הורים, אפוטרופסים וכל מי שבידו השגחה על קטינים שטרם מלאו להם שתים-עשרה שנה, לא יניחו לקטינים כאמור הנתונים להשגחתם לעבור על הוראות חלק זה.
164. לענין חלק זה, מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב.
שמירת לוחיות-
זיהוי
תק' (מס' 5)
תשל"ח–1978
|
|
165. (א) לא ינהג אדם ברכב אלא אם לוחיות-הזיהוי שעליו הן במצב תקין ונקי ומותקנות באופן שניתן להבחין ברשום על גבי הלוחיות לאור היום ובמזג אוויר נאה —
(1) ברכב בעל 4 גלגלים או יותר — ממרחק של 40 מטר לפחות;
(2) ברכב אחר — ממרחק של 20 מטר לפחות.
(ב) לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות זיהוי או סימני היכר מיוחדים שנקבעו לגבי הרכב על ידי רשות הרישוי.
דרך הצילום
במצלמה
תק' (מס' 4) תשמ"א-1981
תק' (מס' 4) תשס"ג-2003
|
|
166. (א) צילום לענין סעיף 27א לפקודה ייעשה במצלמה שהוצבה כאמור בו, באישורו של ראש אגף התנועה או ראש מחלקה באגף התנועה במשטרת ישראל. אישור כאמור יכול שיהיה כללי או למקרה מסויים.
(ב) במצלמה יצולם רכב העומד או נוסע בניגוד להוראות הפקודה או תקנות שלפיה (להלן — הרכב המצולם).
(ג) בצילום של המצלמה יופיעו —
(1) מספר הרישום של הרכב המצולם;
(2) תאריך וזמן הצילום כשהוא נמדד בשעון רגיל או דיגיטלי;
(3) מקום הימצא הרכב המצולם בעת הצילום;
(4) הרכב הנוסע לפני הרכב המצולם באותו נתיב;
(5) מהירות הנסיעה של הרכב המצולם;
(6) מהירות הנסיעה של הרכב המצולם ושל הרכב שלפניו באותו נתיב, בציון מירווח הזמן שבין שני כלי הרכב;
(7) האותות — אדום או אדום עם צהוב — שברמזור, בכיוון נסיעת הרכב המצולם, לגבי הנתיב הקבוע לאותו כיוון.
תחולת התקנות
על העוסקים
בתיקון דרך
תק' (מס' 5)
תשל"ח–1978
|
|
167. הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על אנשים או על רכב או על ציוד בשעה שהם עוסקים בפועל בתיקון דרך או בשיפורה, או בטיפול באבזרי הדרך ובמקום העבודה בלבד ובתנאי שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה:
21(ב)(1) ו-(3), 33 עד 40, 42 עד 44, 45(2), 68, 69, 71, 72, 75, 78, 86, 90 עד 92 ו-153.
167א. (בוטלה).
שעות נהיגה
תק' (מס' 5)
תשנ"ו–1996
|
|
168. (א) הנוהג רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6000 ק"ג, והנוהג רכב מנועי מסוג אחר המסיע או המורשה על פי רשיון או היתר להסיע אחד עשר אנשים או יותר בנוסף על הנהג —
(1) לא יתחיל את יום עבודתו בנהיגה אלא אחרי מנוחה שמחוץ לעבודה במשך 7 שעות רצופות לפחות;
(2) לא ינהג בו יותר מ-12 שעות בכל תקופה של 24 שעות ולא יותר מ-68 שעות בכל תקופה של 7 ימים;
(3) יפסיק נהיגתו לחצי שעה לפחות במשך כל תקופת נהיגה של 4 שעות רצופות כאמור בתקנת משנה (ג), למעט ההפסקות לפי תקנת משנה זו;
(4) לא ינהג יותר מ-9 שעות אלא אם הפסיק את נהיגתו לשעה לפחות אחרי נהיגה במשך 6 שעות רצופות אך לא יאוחר מאשר אחרי נהיגה במשך 8 שעות ו-30 דקות רצופות;
(5) יימצא במנוחה שמחוץ לעבודה לפחות במשך 25 שעות רצופות (להלן בתקנה זו — יום מנוחה), בכל תקופה של 8 ימים, ובלבד שמספר ימי המנוחה כאמור בשנה לא יפחת מ-52; הוראות פסקה זו לא יחולו על נוהג רכב מנועי שאיננו רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6000 ק"ג, המסיע שמונה אנשים או יותר בנוסף על הנהג שלא בדרך עיסוקו הרגיל.
(ב) מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו.
(ג) בתקנה זו, "נהיגה" — נהיגה בפועל, עבודה אחרת הקשורה ברכב מנועי או בטיפול במטען המובל עליו ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור או טיפול בנוסעים המוסעים ברכב, לרבות ההפסקות לפי פסקאות (3) ו-(4) לתקנת משנה (א), והמתנה או הפסקה הכרוכה בפעולות האמורות במישרין או בעקיפין.
(ד) הוראות תקנה זו לא יחולו על הנוהג רכב של צה"ל שלגביו חלות הגבלות של שעות נהיגה כפי שנקבעו בפקודות הצבא.
איסור שימוש
באזניות בדרך
תק' (מס' 2)
תשמ"ב–1982
|
|
169. לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי.