פרק שני: רישוי נהגים

סימן א': בקשה לרשיון נהיגה

           (ב)  מבקש רשיון נהיגה יעמוד בבדיקות ובבחינות כאמור בתקנות אלה.

(1)   שהוראות תקנה 196 חלות עליו ורשיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים;

(3)   נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה;

מיום 1.1.2006

תק' תשס"ו-2005

ק"ת תשס"ו מס' 6446 מיום 22.12.2005 עמ' 204

הוספת פסקה 173(א)(6)

           (ב)  מבקש רשיון או חידושו לא ישלם את האגרה, אם מיום הגשת הבקשה לרשיון נהיגה או לסוג רשיון נהיגה או לחידושו, לפי המאוחר, התקייים בו אחד מאלה:

(1)   נפסל מלקבל רשיון נהיגה או מלהחזיק ברשיון נהיגה לפי הפקודה או לפי כל חיקוק אחר;

(2)   נתגלו אצלו מחלת לב או שינויים במערכת העצבים, העצמות, הראיה או השמיעה, אשר יש בהם כדי להשפיע על כושרו הרפואי לנהוג ברכב או בסוג רכב, אשר לא דווחו לרשות הרישוי לפי תקנה 13(ב);

מיום 1.1.2006

תק' תשס"ו-2005

ק"ת תשס"ו מס' 6446 מיום 22.12.2005 עמ' 204

הוספת סעיף קטן 174א(ג)

           (ב)  בעל רשיון נהיגה שנעשה שינוי ברשיונו וניתן לו רשיון נהיגה זמני (להלן בתקנה זו — רשיון נהיגה זמני), לא יחולו עליו הוראות התקנה 174 כעבור תקופת תקפו של רשיון הנהיגה הזמני, אם הוטבע רשיון הנהיגה לפי תקנה 174 בחותמת שנקבעה על ידי רשות הרישוי, במקום המיועד לחותמת הבנק.

           (ג)   הוראות תקנות 173 ו- 174 לא יחולו על רשיון נהיגה זמני.

           (ד)  תקופת תקפו של רשיון נהיגה זמני תבוא במנין התקופה שבעדה שולמה האגרה לפי תקנה 219.

           (ו)   הוראות תקנות משנה (א)—(ד) יחולו גם על בעל רשיון נהיגה המבקש כפל רשיון נהיגה לפי תקנה 12.

           (ז)   רשיון נהיגה זמני יוצמד לתעודת הזהות, לתעודת עולה או לדרכון של מקבלו.

           (ח)  רשיון נהיגה זמני שניתן ופקע לא יראוהו כרשיון נהיגה שפקע לענין סעיף 63 לפקודה.

סימן ב': רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם

(1)  בטרקטור למעט טרקטור משא, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 10,000 ק"ג, אם נתקיימו בו התנאים האמורים בתקנה 189(א);

(2)  במכונה ניידת הנעה על גלגלי זחל או מכונה ניידית אופנית, שמשקלה הכולל המותר אינו כולה על 14,000 ק"ג, למעט מלגזה;

(3)  במלגזה שכושר הנשיאה שלה עד 20,000 ק"ג;

(4)  בטרקטורון;

(5)  ברכב שטח;

(6)  בטרקטור משא, אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי לפי תקנה 190.

(2)   ברכב כאמור בתקנה 179;

(3)   באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב חילוץ וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, ובלבד שהמשקל הכולל המותר של רכב כאמור אינו עולה על 3,500 ק"ג ושלבעל הרישיון ניתן היתר כאמור בתקנה 190(2);

(4)   בטרקטור משא.

           (ב)  בעל רישיון נהיגה לפי תקנה זו רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנת משנה (א)(1) גם אם צמוד לרכב גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,500 ק"ג.

(1)  ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו, עולה על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 12,000 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג;

(2)  ברכב כאמור בתקנה 180(א)(1) עד (2);

(3)  ברכב כאמור בתקנה 180(א)(3) שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג ושניתן לבעל הרישיון היתר כאמור בתקנה 190(3) על פי התנאים האמורים בה;

(4)  במכונה ניידת אופנית שמשקלה הכולל המותר אינו עולה על 14,999 ק"ג או במלגזה.

(1)  ברכב כאמור בתקנה 181;

(2)  ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג;

(3)  במכונה ניידת אופנית שמשקלה הכולל המותר עולה על 14,999 ק"ג.

(1)  שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו עולה על 3,500 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור או נתמך;

(2)  ברכב כאמור בתקנה 182;

(3)  בציוד חריג, אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.

(1)   ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק"ג ומספר מקומות הישיבה, על פי רישיונו, אינו עולה על 16 נוסעים למעט הנהג;

(2)   במונית, ברכב סיור ובאוטובוס זעיר;

(3)   ברכב כאמור בתקנה 180.

(1)  באוטובוס;

(2)  ברכב כאמור בתקנות 180 ו-184;

(3)  ברכב מדברי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג ובטיולית.

(1)   הוא תושב ישראל ומלאו לו תשע עשרה שנים;

(3)   השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;

(1)   הוא תושב ישראל ומלאו לו עשרים שנים;

(3)   השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;

(1)   הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;

(2)   סיים שמונה כיתות לימוד לפחות;

(3)   הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, את ידיעת השפה העברית, כדי קרוא וכתוב, ידיעת השפה הערבית במידה הדרושה וכן ידיעה בסיסית באנגלית או בצרפתית במידה הדרושה;

(5)   המציא אישור רפואי כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', מהמכון לבטיחות בדרכים, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי;

(6)   עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי, ובין היתר במתן עזרה ראשונה רפואית, נהיגה נכונה כמשמעותה בתקנה 549 וכיבוי שריפות, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך;

(1)   היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך חמש שנים לפחות;

(2)   סיים קורס להסעת נוסעים ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;

(3)   עמד במבחן שליטה.

מיום 1.1.2007

תק' (מס' 2) תשס"ז-2007

ק"ת תשס"ז מס' 6564 מיום 12.2.2007 עמ' 582

מחיקת פסקה 190(1)

הנוסח הקודם:

(1) כאמור בתקנה 184(ב) אם המבקש –

(א) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך חמש שנים לפחות;

(ב) סיים קורס להסעת נוסעים ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;

(ג) עמד במבחן שליטה;

(ב)   מלאו לו 21 שנים;

(ג)    לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;

(ד)   סיים בהצלחה קורס לנהגי אמבולנס, רכב כיבוי אש או רכב ביטחון, לפי הענין, ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;

(ב)   הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;

(ג)    לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;

(ד)   סיים בהצלחה קורס למפעילי רכב חילוץ וגרירה ובידו אישור על כך;

(ב)   עמד בהצלחה במבחן נהיגה;

(ב)   לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;

(ג)    סיים קורס עזרה ראשונה שאושר בידי מנהל משרד הבריאות או מטעמו;

(ד)   סיים קורס נהיגת אופנוע בחירום שאישרה רשות הרישוי.

ואולם אם היה למבקש היתר לפי תקנה 190(2), יהיה פטור מן התנאים הקבועים בפסקאות משנה (ב) ו-(ג).

(1)    מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם        רישיון נהיגה לפי תקנה 180

העצמי אינו עולה על 3,500 ק"ג, רכב סיור

(2)    רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים         רישיון נהיגה לפי תקנה 181

מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג,

טיולית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי

עולה על 3,500 ק"ג

(3)    רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים         רישיון נהיגה לפי תקנה 182

מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג

(4)    אוטובוס                                                                רישיון נהיגה לפי תקנה 181 ועמידה           בהצלחה במבחן    מעשי בנהיגת      אוטובוס, ובלבד   שמלאו למבקש   ההיתר 21 שנים

           (ב)  ההיתר יינתן על פי אישור מאת מנהל אגף הרכב או מי שהוא הרשה לכך, לבוחן רכב העובד במחלקת הניידות באגף הרכב או למנהל מקצועי במפעל כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970 (להלן – הצו), וכן ל-4 עובדים נוספים לכל היותר, במפעל בעלי הסיווג המקצועי הגבוה ביותר במכונאות רכב מאת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שעליהם המליץ המנהל המקצועי לפני מנהל אגף הרכב.

           (ג)   תוקפו של ההיתר יפקע אם רישיון המפעל או הסמכת המנהל המקצועי שניתנו לפי הצו לא יהיו בתוקף או אם הפסיק בעל היתר את עבודתו במפעל שבו הועסק בעת שקיבל את ההיתר; רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות היתר על פי המלצת מנהל אגף הרכב.

           (ד)  נהיגת רכב לצורך בדיקתו על פי היתר לפי תקנה זו תהיה למרחק שלא יעלה על 20 קילומטרים מהמפעל; על הרכב יותקן שלט כמפורט בפרט 9ב לחלק ג' שבתוספת השניה, אשר יואר בזמן תאורה.

           (ה)  לא ינהג אדם רכב בהתאם להיתר שניתן לפי תקנה זו אלא אם כן ההיתר נמצא אתו ויציג אותו לשוטר, לפי דרישתו.

מיום 27.9.2005

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

תק' תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 999

החלפת תקנה 190א

הנוסח הקודם:

היתר לנהיגת מונית ללא נוסעים

190א. רשות הרישוי רשאית על פי אישור של מנהל אגף הרכב, לתת למנהל מקצועי כהגדרתו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), תש"ל–1970, היתר לנהוג במונית ללא נוסעים לניסוי, לאחר שנעשו בה תיקונים, ובלבד שבידו רשיון נהיגה דרגה 2 לפחות ושלא ינהג במונית כאמור אלא בתחום של 2 ק"מ מהמוסך שבו תוקנה המונית.

מיום 1.1.2007

תק' (מס' 2) תשס"ז-2007

ק"ת תשס"ז מס' 6564 מיום 12.2.2007 עמ' 582

(1) מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם רישיון נהיגה לפי תקנה 178

העצמי אינו עולה על 3,500 ק"ג, רכב סיור תקנה 180

(2) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים רישיון נהיגה לפי תקנה 179

מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג, תקנה 181

טיולית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי

עולה על 3,500 ק"ג

(3) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים רישיון נהיגה לפי תקנה 179א

מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג תקנה 182

(4) אוטובוס רישיון נהיגה לפי תקנה 179 תקנה 181 ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס, ובלבד שמלאו למבקש ההיתר 21 שנים

סימן ג': בדיקות רפואיות

(1)   הוא מטפל בנבדק דרך קבע, זה שלוש שנים לפחות;

(2)   עיון בתיקו הרפואי בכל קופת חולים שבה היה חבר הנבדק, בשלוש השנים שקדמו לבדיקה;

(3)   עיון בתיקו הרפואי הצבאי של הנבדק;

(4)   אם הנבדק הוא עולה חדש כמשמעותו בתקנה 216, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד עלייתו – בכל דרך שתניח את דעתו, ובלבד שהבדיקה תיערך בידי רופא בקופת החולים שבה חבר הנבדק, והוא יפרט בטופס הבדיקה את מקור ידיעותיו בדבר עברו הרפואי של הנבדק.

מיום 31.5.2006

תק' (מס' 9) תשס"ו-2006

ק"ת תשס"ו מס' 6480 מיום 1.5.2006 עמ' 764

הוספת תקנת משנה 192(א1)

           (ב)  לא הניחו תוצאות הבדיקות כאמור בתקנה 192 את דעתה של רשות הרישוי, רשאית היא להורות כי המבקש יעבור בדיקות נוספות או יציג מסמכים רפואיים נוספים, והיא רשאית להעביר את תוצאות הבדיקות לעיונו של רופא או מוסד רפואי שהיא מינתה (בסימן זה — הרופא המוסמך).

           (ב)  ועדת הערר תפעל במותבים של שלושה רופאים; חברי המותב והיושב ראש שלו ייקבעו בידי יושב ראש הועדה מתוך הרשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.

           (ב)  קבעה ועדת הערר מועד לבדיקה מחודשת של מבקש לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת לפני המועד שקבעה הועדה.

           (ג)   דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה  מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) לא תיערך למבקש בדיקה מחודשת אלא אם חלפה שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר.

           (ד)  נבדק מבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת נוספת אלא אם חלפו שנתיים מיום שנתנה ועדת הערר את החלטתה.

           (ה)  המבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ג) או (ד) יצרף לבקשתו חוות דעת מפורטת החתומה בידי רופא מומחה.

           (ב)  סברו רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, כי מסירת   הממצאים, כולם או חלקם, לידי מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה עלולה לפגוע בו מטעמים רפואיים, ימסרו את הממצאים שביקש לידי רופא מטעמו.

           (ב)  בעל רשיון נהיגה לרכב מסוג שלא צויין בתקנת משנה (א) חייב לעבור בדיקות רפואיות כאמור בשנה שבה הגיע לגיל 65 שנה ובכל פעם שיחדש את רשיון הנהיגה שלו לפחות.

           (ד)  לא התייצב בעל רשיון כאמור לבדיקות רפואיות או שנבדק ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רככ, לא יחודש רשיון הנהיגה שלו.

מיום 1.7.2006

תק' תשס"ו-2005

ק"ת תשס"ו מס' 6446 מיום 22.12.2005 עמ' 204

(א) בעל רשיון נהיגה לפי תקנות 179א עד 187 וכן בעל היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190 ומורה מוסמך, חייב לעבור בדיקות רפואיות בהתאם לסימן זה בשנה שבה הגיע לגיל 50 שנה ובכל פעם שיחדש את רשיון הנהיגה שלו לפחות.

           (ב)  מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במכשיר שמיעה, כדי להתאים את כושר שמיעתו לקבוע בתקנת משנה (א).

           (ב)  חדות הראיה לא תהיה גרועה –

(1)   מאבדן יותר ממחצית הרביע התחתון של שדה הראיה או מאבדן שדה הראיה מסוג המיאנופסיה (Hemianopsia) או סקוטומה (Scotoma) מרכזית;

מיום 22.12.2005

תק' תשס"ו-2005

ק"ת תשס"ו מס' 6446 מיום 22.12.2005 עמ' 204

201. (1) (א) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176, 176א, 177 ו-178 הסובל מחוסר עדשה (Aphakia), לא ינהג רכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב מכשיר אופטי כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור בתקנות 198(1) 198(ב)(1) ו-199(א)(1);

(2) (ב) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176ב ו-179 עד 187, או למבקש היתר לפי תקנה 84(ה) ו-190, הסובל מחוסר עדשה לא ינהג ברכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב עדשת מגע כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור בתקנות 198(2) 198(ב)(2) ו-199(א)(2).

(ב)  לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190, למבקש הסובל מראייה כפולה.

סימן ד': בחינות

           (ב)  לא תיערך בחינה אלא ברכב שקיים לגבי נהיגתו של הנבחן בו בעת הבחינה ביטוח להנחת דעתה של רשות הרישוי.

           (ג)   נבחן הנוהג ברכב, כשהוא מלווה על ידי בוחן, פטור מחובת רשיון נהיגה.

(1)   דיני התעבורה;

(2)   צורת התמרורים, משמעותם והמודעות המצויות בהם או בקשר להם;

(3)   התנהגות בדרך;

(4)   אופן פעולת רכב מנועי, חלקיו ומנועיו, השימוש  והטיפול בהם.

(1)   התנעה;

(2)   נהיגה ותמרון במצבים שונים;

(3)   עצירה לרבות בלימה;

(4)   נתינת אותות וסימנים וציות לתמרורים;

(5)   התנהגות בדרך;

(6)   טיפול ברכב מנועי.

(1)   ידיעת השפה העברית המדוברת;

(2)   ידיעות בשפה הערבית במידה הדרושה למילוי תפקידו כנהג ציבורי;

(3)   ידיעת הארץ, ישוביה ומוסדותיה החשובים;

(4)   עקרונות התנהגות של נהג ציבורי;

(5)   הגשת עזרה ראשונה לנפגעים.

           (ג)   חובת תשלום אגרת בחינה נוספת לפי תקנת משנה (ב) לא תחול בכל אחד מאלה:

(1)   הוא לא התייצב לבחינה והודיע לרשות הרישוי לפני מועד הבחינה על אי-התייצבותו למועד שנקבע ונתן סיבה סבירה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, על אי יכולתו להתייצב;

(2)   הוא התייצב לבחינה, אך הבחינה לא קויימה בשל תקלות שנתגלו ברכב, בעת הבחינה;

(3)   הוא התייצב לבחינה והבחינה נדחתה או לא קויימה על פי הוראות רשות הרישוי.

(1)   בירור כושר הנהיגה שלו לרבות פסילתו מהחזיק ברשיון או התנאת תנאים ברשיון;

(2)   בירור נסיבות כל עבירה הנוגעת לכושר הנהיגה שלו, ושעליה הורשע;

(3)   כל ענין אחר הקשור בכושר הנהיגה שלו וברשיון הנהיגה שבידו, לרבות עניני הסברה והדרכה.

מיום 1.1.2006

תק' תשס"ו-2005

ק"ת תשס"ו מס' 6446 מיום 22.12.2005 עמ' 204

(א) רשות הרישוי תזמין בכל שנה בעל רשיון נהיגה שבאותה שנה מלאו שלוש חמש שנים מיום שקיבל לראשונה את רשיון הנהיגה, שיעבור השתלמות בנהיגה במועד ובמקום שקבעו רשות הרישוי או מי מטעמה (להלן – השתלמות בנהיגה).

מיום 1.7.2006

תק' תשס"ו-2005

ק"ת תשס"ו מס' 6446 מיום 22.12.2005 עמ' 204

(א) רשות הרישוי תזמין בכל שנה בעל רשיון נהיגה שבאותה שנה מלאו שלוש שנים מיום שקיבל לראשונה את רשיון הנהיגה, שיעבור השתלמות בנהיגה במועד ובמקום שקבעו רשות הרישוי או מי מטעמה ויעמוד בהצלחה במבחן בסופו (להלן – השתלמות בנהיגה).

מיום 22.12.2005

תק' תשס"ו-2005

ק"ת תשס"ו מס' 6446 מיום 22.12.2005 עמ' 204

החלפת תקנת משנה 213(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) לא מלאו באותה שנה לבעל רשיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א) עשרים ואחת שנים – תדחה רשות הרישוי את הזמנתו להשתלמות בנהיגה לשנה שבה ימלאו לבעל הרשיון עשרים ואחת שנים.

(ג)   רשות הרישוי לא תחדש רשיונו של בעל רשיון נהיגה  כמשמעותו בתקנת משנה (א), במועד חידוש הרשיון שיחול לאחר שהוזמן כאמור, אלא אם כן הציג אישור כי עבר השתלמות בנהיגה.

(ד)  רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנת משנה (א) מלקבל השתלמות בנהיגה אם קיבל הדרכה אחרת בנהיגה על פי התקנות.

           "בעל רישיון נהיגה" –

           "משתלם" – בעל רישיון נהיגה המבקש להשתלם בהשתלמות מעשית.

           (ב)  בעל רישיון נהיגה יעבור השתלמות מעשית בנהיגה (להלן – השתלמות מעשית), בהתאם לתכנית שתכין רשות הרישוי ובמגרש שאישרה לכך ופרסמה לגביו הודעה.

           (ג)   בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יעבור השתלמות מעשית לאחר תום שישה חודשים מיום שנעשה נוהג חדש וכל עוד הוא נוהג חדש; בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(2) יעבור השתלמות מעשית מדי חמש שנים.

           (ד)  על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשות הרישוי תהיה רשאית להתיר לחייל לעבור את ההשתלמות המעשית במהלך 30 חודשים מיום שהחייל נעשה נוהג חדש, אם הוגשה בקשה לגביו על ידי רשות הרישוי מטעם צבא הגנה לישראל.

           (ה)  רשות הרישוי לא תחדש את רישיונו של בעל רישיון נהיגה אלא אם כן עבר השתלמות מעשית לפי תקנות אלה.

(1)  המגרש תואם את המפרט הטכני שערכה והעמידה לעיון הציבור;

(2)  מבקש האישור התקשר להעסקתם של מנהל מקצועי ומדריכים שהוסמכו בהתאם לתקנות אלה;

(3)  בחזקתו של מבקש האישור כלי רכב שישמשו את המשתלמים בהשתלמות מעשית, וקיימת לגביהם תעודת ביטוח כמשמעותה בפקודת הביטוח וביטוח לכיסוי סיכוני צד שלישי להנחת דעתה של רשות הרישוי, הכוללים שימוש בכלי הרכב להשתלמות מעשית;

(4)  לא נתקיים במבקש האישור האמור בתקנה 15ב(1) עד (3), ואם היה מבקש האישור תאגיד, לא נתקיים בבעלי התאגיד האמור בתקנה 15ב(1) עד (3).

(1)   הוא תושב ישראל;

(2)   הוא בעל רישיון להוראת נהיגה או מחזיק בידו תעודת בוחן נהיגה שנתנה רשות הרישוי;

(3)   לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;

(5)   סיים קורס למדריכים בהשתלמות מעשית ועמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי.

           (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו-(5), רשאית רשות הרישוי על פי המלצת ועדת החריגים האמורה בתקנה 213ה, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח להנחת דעתה כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם הדרכה בהשתלמות מעשית.

           (ג)   תפקידי מדריך בהשתלמות מעשית הם כלהלן:

(1)   לוודא כי נתקיימו במשתלם הוראות תקנה 213ו;

(2)   לערוך את ההשתלמות המעשית לפי תכנית הלימודים שהכינה רשות הרישוי.

(1)   הוא תושב ישראל;

(2)   הוא בעל הסמכה למדריך בהשתלמות מעשית לפי תקנה 213ג;

(3)   הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי להנחת דעתה של רשות הרישוי;

(4)   לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;

(5)   מחזיק בידו אחת או יותר מהתעודות האלה: כתב הסמכה לניהול מוסך במכונאות רכב כמשמעותו בסעיף 12 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970, שמאי רכב כמשמעותו בסעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש"ם-1980, בוחן רכב כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה, מנהל מקצועי של בית ספר לנהיגה כמשמעותו בתקנה 251 או קצין בטיחות בתעבורה כהגדרתו בתקנה 579.

           (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו-(5), רשאית רשות הרישוי, על פי המלצת ועדת החריגים האמורה בתקנה 213ה, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח, להנחת דעתה, כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם ניהול מקצועי של מגרש.

           (ג)   תפקידי מנהל מקצועי של מגרש הם כלהלן:

(1)   לפקח על עריכת ההשתלמות המעשית לפי תכנית ההשתלמות שהכינה רשות הרישוי;

(2)   לפקח על קיום התנאים האמורים בתקנה 213ב;

(3)   לפקח על תקינות וכשירות כלי הרכב שבחזקת המדרש בהתאם להוראות כל דין;

(4)   לערוך השתלמויות מקצועיות למדריכים במגרש, לפי הוראות רשות הרישוי;

(5)   לברר תלונות שהוגשו בכל הקשור להשתלמות מעשית.

(1)   שני נציגים של משרד התחבורה, שאחד מהם ישמש יושב ראש הועדה;

(2)   נציג של האגף להכשרה מקצועית במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה;

(3)   נציג הארגון של מורים לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של מורים לנהיגה;

(4)   נציג ציבור.

           (ב)  ועדת החריגים תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה.

           (ג)   ועדת החריגים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצתה בדבר מתן פטור כאמור בתקנות 213ג(ב) או 213ד(ב), לפי הענין.

(1)  רישיון הנהיגה של המשתלם הוא בר תוקף;

(2)  לרכב שבו מתבצעת השתלמות מעשית יש רישיון רכב תקף וביטוח כאמור בתקנה 213ב(3).

(1)   להיכנס בכל עת למגרש, לבקש הצגת כל מסמך או קובץ מחשב וכל פרט אחר הנוגע להפעלת המגרש;

(2)   לזמן בכל עת את בעל המגרש, המנהל המקצועי של המגרש או מדריך בהשתלמות מעשית לבירור כל ענין הנוגע לביצוע ההשתלמות המעשית.

           (ב)  רשות הרישוי רשאית לבטל, להתלות, לסרב לחדש או להתנות תנאים באישורו של מגרש, או בהסמכתו של מנהל מקצועי של מגרש או מדריך בהשתלמות מעשית אם –

(1)   הופרו הוראות תקנות אלה או הוראות כתב ההסמכה;

(2)   חל שינוי בפרט מן הפרטים אשר בהסתמך עליו ניתן האישור או כתב ההסמכה, או שנתברר כי פרטים אלה לא היו נכונים בעת מסירתם.

(1)   אם הוא –

(א)   נמצא בישראל לפי אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950 (להלן – עולה חדש) – הוא הגיש את בקשתו בתוך שלוש שנים מיום עלייתו;

(ב)   תושב ישראל ושהה מחוץ לישראל, שישה חודשים רצופים לפחות לאחר קבלת הרישיון הלאומי – הוא הגיש את בקשתו בתוך שנה מיום שובו לישראל;

מיום 21.1.2006

תק' תשס"ו-2005

ק"ת תשס"ו מס' 6446 מיום 22.12.2005 עמ' 204

הוספת פסקה 216(א)(1)(ג)

מיום 1.1.2007

תק' (מס' 2) תשס"ז-2007

ק"ת תשס"ז מס' 6564 מיום 12.2.2007 עמ' 582

(ג) תושב מדינת חוץ – הוא הגיש את בקשתו בעת שהיתה ברשותו אשרת שהייה בישראל שהיא בת-תוקף, ובלבד שרשות הרישוי לא תיתן לו רישיון נהיגה אלא לפי תקנות 176 עד 179 לפי תקנות 176 עד 181.

(2)   עומד בתנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190;

(3)   עמד בבדיקות ראיה כאמור בתקנות 198 עד 201ג, אלא אם כן הורתה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, שעליו לעמוד גם בבדיקות רפואיות לפי תקנות 191 עד 197;

(4)   לענין הדרגות המנויות –

(1)   עמד בבדיקות רפואיות כאמור בתקנות 191 עד 197;

(2)   עמד בהצלחה בבחינות נהיגה לפי תקנות 203 עד 207 ו-209;

(ג)    בתקנות 181 עד 187 –

(1)   הוא אף סיים קורס לנהגי רכב ציבורי שאישרה רשותה רישוי ועמד בבחינות ונתמלא בו האמור בתקנה 189(ד)(3);

(2)   לא נתמלא בו האמור בתקנה 15ב.

           (ב)  לא עמד המבקש פעמיים במבחן שליטה, לא יינתן לו רישיון נהיגה, אלא אם כן עמד בבדיקות ובחינות כאמור בתקנות 191 עד 210.

           (ג)   בעד מבחן שליטה ישלם הנבחן אגרה כמפורט בפרט 2א בחלק א' לתוספת הראשונה.

           (ד)  רשות הרישוי רשאית לפטור מבקש מקיום הבדיקות והמבחנים כאמור בתקנת משנה (א), אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1)   לא חידש רישיון נהיגה שניתן לו לפי הפקודה;

(א)   הסגל הדיפלומטי או הקונסולרי של מדינת חוץ;

(ב)   ארגון האומות המאוחדות;

(ג)    נציגות קרן המטבע הבין-לאומי או הבנק הבין-לאומי לשיקום ולפיתוח;

(ד)    ארגון בין-לאומי אחר – בהתאם לצו שנתן שר החוץ לפי חוק חסינויות וזכויות (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ"ג-1983.

           (ה)  על אף האמור בתקנת משנה (א), לא תיתן רשות הרישוי רישיון למבקש שבידו רישיון נהיגה כאמור בתקנה 578א.

סימן ז': אגרות רשיון נהיגה

           (ב)  נציג של ארגון האומות המאוחדות או אדם המועסק בשליחות מטעם ארגון האומות המאוחדות וכן פקיד המועסק על ידי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי-חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה.