02-6507999

פרק שלישי: מבנה הרכב

סימן א': מצב הרכב והפיקוח על תקינותו

תקינות רכב

 
306. רכב וכל החלקים, האביזרים והציוד המורכבים עליו או המותקנים בו יהיו בכל עת במצב תקין ובמצב שאין בו כדי לגרום רעש, הפרעה, נזק או סכנה לנמצאים עליו, בתוכו או על ידו, לעוברי דרך או לרכוש.

הזמנה לבדיקה

 
307. (א)  בוחן הנושא עמו תעודת בוחן של רשות הרישוי וכן שוטר הנושא עמו תעודת בוחן תנועה של המשטרה, רשאים בכל עת להזמין לבדיקה וכן לבדוק כל רכב.

תק' (מס' 6)

תשכ"ו–1966

תק' (מס' 2)

תשל"ג–1973

 
           (ב)  סבור שוטר שאיננו בוחן תנועה של המשטרה כי הרכב עלול לסכן את התנועה, רשאי הוא להזמין את הרכב לבדיקה בכל עת בפני בוחן תנועה של המשטרה או בפני בוחן במשרד רשות הרישוי.

           (ג)   בעליו או מחזיקו של רכב שהוזמן כאמור יביאנו לבדיקה במקום ובמועד שנקבעו בהזמנה.

הודעת אי-שימוש

תק' (מס' 6)

תשכ"ו–1966

תק' (מס' 2)

תשל"ב–1972

תק' (מס' 5)

תשל"ז–1977

 
308. (א)  סבור בוחן או שוטר הנושאים עמם תעודה כאמור בתקנה 307(א) כי רכב שניתן עליו רשיון רכב עלול לסכן את התנועה או לא נתמלאו בו תנאים שנקבעו לגביו כדין, ימסור לנוהג בו הודעה (להלן — הודעת אי-שימוש) שבה יפורטו הפגמים ברכב או התנאים שלא נתמלאו ברכב, לפי הענין, יודיע על כך לרשות הרישוי ויעביר לה את רשיון הרכב שניתן לו על ידי הנהג. רשאי שוטר כאמור בתקנת משנה זו לעכב את שליחת הרשיון כאמור לרשות הרישוי ל-48 שעות, ואם הוכח להנחת דעתו כי הרכב תוקן תוך 48 שעות משעת מסירת הודעת אי-שימוש לנוהג הרכב — יחזיר את רשיון הרכב לבעל הרכב או למי שנמסרה לו תעודת אי-שימוש.

תק' (מס' 4)

תשנ"ט–1999

 
           (ב)  סבור שמאי רכב כי ברכב שניזוק יש נזק גולמי העולה על 60 אחוזים, ימסור לנוהג בו או לבעלו הודעה על אבדן גמור ויודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שנקבע, וכן יעביר את רשיון הרכב לרשות הרישוי.

תיבת טקסט: תק' (מס' 4) תשמ"ד–1984

           (ג)   החליטה הרשות שעל פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), תש"ם–1980, לשנות הודעת אי שימוש שמסר שמאי רכב, תודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שנקבע.

תק' (מס' 4)

תשמ"ב–1982

 

 
           (ד)  לא ישתמש אדם ברכב שעליו נמסרה הודעת אי שימוש, אלא לשם נסיעה לתיקונו או למילוי התנאים שפורטו בה וכן כדי להביאו למשרד הרישוי לשם עריכת בדיקה נוספת.

תק' (מס' 4)

תשמ"ב–1982

 

 
           (ה)  נוכחה רשות הרישוי על פי בדיקה נוספת, כי הפגמים שפורטו בהודעת אי השימוש תוקנו, תבטל את הודעת אי השימוש ותחזיר את רשיון הרכב, למעט במקרה שבו הרכב נקבע בידי שמאי רכב כרכב באבדן גמור.

תק' (מס' 4)

תשמ"ב–1982

 

 
           (ו)   רשות הרישוי לא תחזיר ולא תחדש רשיון רכב שנקבע בידי שמאי רכב כרכב באבדן גמור.

שימוש ברכב שניזוק

תק' (מס' 4) תשנ"ט–1999

 
309. (א)  בעליו של רכב, קצין בטיחות או מי שהשליטה על הרכב בידו, לא ישתמש ברכב ולא ירשה לאחר להשתמש בו, אם נגרם בו נזק למערכת ההיגוי ולבלמים, לשלדת המרכב מעבר לקו הגלגלים פגיעה בין הסרנים, בעמודי המרכב כשהשלדה היא חלק אינטגרלי של המרכב, או כשהשלדה היא חלק מהרכב, אלא לאחר שהרכב תוקן וניתנה עליו תעודת בדיקה בידי מנהל מקצועי במוסך מורשה, הרשאי לתת תעודות בדיקה על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), תש"ל–1970 (להלן — מוסך מורשה).

           (ב)  לא ניתנה תעודת בדיקה כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך המנהל המקצועי במוסך המורשה לרשות הרישוי.

מתן

תעודת בדיקה

תק' (מס' 4)

תשמ"ב–1982

תק' (מס' 2)*

תשנ"ט–1998

 
310. (א)  רכב כאמור שנבדק ותוקן על ידי מוסך מורשה, יתן עליו מנהלו המקצועי, לאחר סיום התיקונים, תעודת בדיקה ותיקון בחתימת ידו בטופס שהורתה רשות הרישוי. העתק הטופס יישמר ברשות המוסך לתקופה של שלושה חדשים.

           (ב)  הנותן תעודה ימסור בה פרטים נכונים ומלאים.

תק' (מס' 2)

תשל"ה–1974

 
           (ג)   (בוטלה).

הזמנה לבדיקה

נוספת

 
311. רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה להזמין רכב כאמור בתקנה 310 לבדיקה נוספת, ובעליו או מחזיקו יביאנו לבדיקה נוספת במקום ובמועד שנקבעו בהזמנה.

אי-פגיעה

בסמכויות בוחן

או שוטר

 

 
312. האמור בתקנות 309, 310 ו-311 אינו בא לגרוע מסמכויות בוחן או שוטר לפי תקנה 307.

סימן ב': מידות רכב ומשקלו

מידות רכב

תק' (מס' 3)
תשס"ה-2005

 
313. (א)  מידות רכב כמפורט להלן לא יעלו על המידות שצוינו לצדו:

                                                                                                                                            מטרים

(1)   רחבו הכולל –

(א)   רכב, למעט רכב כאמור בפסקת משנה (ב)                                 2.55

ובלבד שברכב מסחרי, וברכב להסעת נוסעים שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, לא יעלה הרוחב החיצוני הכולל של הארגז או המרכב, למעט הכנפיים, ביותר מ-5 אחוזים מכל צד על המרחק הנמדד בין שתי נקודות קיצוניות ביותר של הצמיגים המורכבים על הסרן האחורי;

(ב)   ברכב שנרשם ברישיונו כרכב עם מרכב קירור מבוקר העומד בדרישות תקן ישראלי 1291 והמשמש להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת                                                         2.60

(2)   גובהו הכולל –

(א)   ברכב, למעט רכב כאמור בפסקת משנה (ב), שמשקלו העולל המותר –

(1)   עד 1,500 ק"ג                                                                2.50

(2)   עולה על 1,500 ק"ג עד 3,500 ק"ג                                    3.00

(3)   עולה על 3,500 ק"ג עד 8,000 ק"ג                                    3.50

(4)   עולה על 8,000 ק"ג ובאוטובוס                                        4.00

(ב)   ברכב שנרשם ברישיונו כרכב המיועד להובלת מכולות, ובלבד שגובה המשטח שעליו מונחת ומחוברת המכולה לא יעלה על 1.56 מטרים                                                  4.00

(3)   אורכו הכולל של –

(א)   רכב מסחרי                                                                           12.00

(ב)   אוטובוס   12.00

(ג)    אוטובוס מפרקי                                                                     18.75

(ד)    רכב מורכב –

(1)   בעל תא נהג מעל המנוע                                                  17.60

(2)   בעל תא נהג מעל המנוע                                                  17.60

ובלבד שהמרחק מפין הגרירה לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 12.00 מטרים והמרחק הנמדד ברדיוס מפין הגרירה של הנתמך לכל אחת מהנקודות בחלקו הקדמי של הנתמך לכל אחת מהנקודות בחלקו הקדמי של הנתמך לא יעלה על 2.04 מטרים;

(3)   המורכב מתומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג, שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים, ובלבד שאורך הנתמך לא יעלה על 12.50 מטרים ושהמרחק מפין הגרירה לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 10.90 מטרים לקיים סרן היגוי בשלישיית הסרנים שבנתמך                                                     17.50

(ה)   גרור                                                                                    12.00

(ו)    רכב מחובר                                                                           18.75

           (ב)  אורך שלוחה אחורית (Rear Overhang) לא יעלה על –

(1)   ברכב, למעט רכב כאמור בפסקאות משנה (2) ו-(3) – 60% מרוחק הסרנים של הרכב;

(2)   רכב שנרשם ברישיונו כרכב אשפה בדחס – 63% מרוחק הסרנים;

(3)   אוטובוס – 65% מרוחק הסרנים אך לא יותר מ-3.60 מטרים.

           (ג)   רדיוס הסיבוב ברכב יהיה דלקמן:

(1)   הרדיוס החיצוני לא יעלה על 12.50 מטרים;

(2)   הרדיוס הפנימי לא יפחת מ-5.30 מטרים כאשר הרכב נע בסיבוב, ברדיוס של 12.50 מטרים.

           (ד)  רכב שאורכו הכולל עולה על 15.50 מטרים יותקן, יוצב או יודבק בחלקו האחורי שלט מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה ובו המילים "זהירות רכב ארוך".

מיום 27.9.2005

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6360 מיום 9.1.2005 עמ' 303

החלפת תקנה 313

הנוסח הקודם:

313. (א) מידות רכב כמפורט להלן לא יעלו על המידות שצוינו לצדו:

(1) רחבו הכולל – 2.55 מטר, ובלבד שברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3500 ק"ג ובאוטובוס לא יעלה הרוחב החיצוני הכולל של הארגז או המרכב, למעט הכנפיים, יותר מ-5 אחוזים מכל צד, על המרחק הנמדד בין שתי נקודות קיצוניות ביותר של הצמיגים המורכבים על הסרן האחורי;

(2) גובהו הכולל –

2.50 מטר ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 1500 ק"ג;

3.00 מטר ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-1501 ק"ג עד 3500 ק"ג;

3.50 מטר ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-3501 ק"ג עד 8000 ק"ג;

4.00 מטר ברכב שמשקלו הכולל המותר מעל 8000 ק"ג ובאוטובוס;

4.00 מטר ברכב שיועד להובלת מכולות ובלבד שגובה המשטח שעליו מונחת ומחוברת המכולה לא יעלה על 1.56 מטר.

(3) ארכו הכולל של – מטר

רכב משא  12.00

אוטובוס  12.00

אוטובוס מפרקי  18.00

רכב מורכב  15.50

ובלבד שארכו של הנתמך לא יעלה על  12.50

רכב מחובר –

החל ביום 1 ביולי 1997 24

החל ביום 1 ביולי 1999 22.00

החל ביום 1 בינואר 2002 18.75

ובלבד שהאורך הכולל של הגורר או

של רכב מחובר אל הגרור לא יעלה על  12.00

(4) על אף האמור בפסקה (3) אורכו הכולל של רכב מחובר או רכב מורכב כמפורט להלן, שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן, לא יעלה על המצוין לצדו: מטרים

(א) רכב מחובר 18.75

(ב) רכב מורכב בעל תא נהג מעל

המנוע שהאורך מפין הגרירה

של הנתמך עד הקצה האחורי

שלו אינו עולה על 12 מטרים 16.50

(ג) רכב מורכב בעל תא נהג מאחורי

המנוע שהאורך מפין הגרירה

של הנתמך עד הקצה האחורי

שלו אינו עולה על 12 מטרים 17.60

(ב) לצורך תקנת משנה (א)(3) יראו צמד סרנים כשני סרנים נפרדים.

(ג) אורך שלוחה אחורית (Rear Over-hang) לא יעלה –

(1) ברכב – למעט אוטובוס, מונית ורכב פרטי – על 60% מרוחק הסרנים של הרכב;

(2) באוטובוס, מונית ורכב פרטי – על 60% מרוחק הסרנים של הרכב אך לא יותר מ-3.50 מטר.

לצורך תקנת משנה זו, "אורך שלוחה אחורית" – המרחק בין הסרן האחורי לבין משטח מקביל לו העובר דרך הנקודה הקיצונית בחלקו האחורי של הרכב, למעט פנסי הרכב.

(ד) רדיוס הסיבוב ברכב יהיה דלקמן:

(1) הרדיוס החיצוני לא יעלה על 12.50 מטרים;

(2) הרדיוס הפנימי לא יפחת מ-5.30 מטרים כאשר הרכב נע בסיבוב ברדיוס של 12.50 מטרים.

(ה) ברכב שאורכו הכולל עולה על 15.50 מטרים יוצב או יודבק באחוריו שלט מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה ובו המלים "זהירות רכב ארוך".

משקל כולל מותר

תק' (מס' 3)
תשס"ה-2005

 

 
314[1].     (א)   לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב כמפורט להלן על המשקל שצויין לצד כל אחד מהם:

                                                                                                                                         קילוגרמים

(1)     רכב מנועי, למעט רכב כאמור בפסקה (2) ובכפוף לאמור בפסקה (3)

(א)     בעל 2 סרנים                                                                                                    18,000

(ב)     בעל 3 סרנים                                                                                                    25,000

(ג)      בעל 3 סרנים, כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר                   26,000

(ד)     בעל 4 סרנים                                                                                                    32,000

(ה)     אוטובוס מפרקי                                                                                               28,000

(2)     רכב מורכב

(א)     תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל סרן אחד                                 28,000

(ב)     תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים                                  36,000

(ג)      תומך בעל 2 סרנים שבסרן המניע מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים, שהמרחק בין הסרנים עולה על 1.80 מטרים                                                                                  38,000

(ד)     תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים                                  42,000

(ה)     תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר המיועד להובלת מכולה ימית במידות 40 רגל (40 foot ISO)                                                                        43,000

(ו)      תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים                                  42,000

(ז)      תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים       43,000

(ח)     תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים       48,000

(ט)     תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים       50,000

(י)      תומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג, שמצורף עליו נתמך בעל 3 סרנים, ובלבד שאורך הרכב המורכב לא יעלה על 17,50 מטרים ואורך הנתמך לא יעלה על 12.50 מטרים ושהמרחק מפין הגרירה עד לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 10.90 מטרים וקיים סרן היגוי בשלישיית הסרנים שבנתמך                                                                                     55,000

(3)     רכב מחובר

האמור בפסקה זו יחול נוסף על האמור בפסקאות (1) ו-(4):

(א)     רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים                             36,000

(ב)     רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר                                        37,000

(ג)      רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים                             43,000

(ד)     רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים                             43,000

(ה)     רכב מנועי בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר   45,000

(ו)      רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים                             50,000

(ז)      רכב מנועי בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר   53,000

(ח)     רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים                             50,000

(ט)     רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר                                        51,000

(י)      רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים                             57,000

(יא)    רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר                                        59,000

(4)     גרור

(א)     בעל 2 סרנים                                                                                                    18,000

(ב)     בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר                                                                         19,000

(ג)      בעל 3 סרנים                                                                                                    25,000

(ד)     בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר                                                                         27,000

לענין תקנת משנה זו יראו שני סרנים בחלקו האחורי של הרכב כצמד סרנים ושלושה סרנים בחלקו האחורי של הנתמך כשלישיית סרנים.

           (א1)        לא יצורף גרור לרכב מנועי או נתמך לתומך, אלא בצירופים המנויים בתקנת משנה (א)(2) ו-(3).

           (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), בחישוב המשקל הכולל המותר של הרכב, לא יעלה המשקל הכולל המותר על סרנים כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם:

                                                                                                                                         קילוגרמים

(1)     סרן קדמי להיגוי ברכב מנועי                                                                                    7,500

(2)     סרן בודד מניע                                                                                                           11,500

(3)     סרן בודד לא מניע                                                                                                     10,000

(4)     צמד סרנים                                                                                                                 18,000

(5)     צמד סרנים ברכב מנועי עם מתלה אוויר                                                                  19,000

(6)     צמד סרנים בגרור או בנתמך כשהמרחק בין הסרנים 1.8 מטרים או יותר               20,000

(7)     שלישיית סרנים בנתמך                                                                                             24,000

ובלבד שיותקנו בסרנים אופנים וצמיגים בעלי כושר העמסה המתאים למשקל הכולל המותר לאותו סרן ולמהירות המרבית של הרכב כפי שתוכננה בידי יצרן הרכב.

           (ג)   לא יפחת המשקל הכולל על הסרנים המניעים של הרכב מ-25% מהמשקל הכולל המותר שלו.

           (ד)  בחישוב המשקל הכולל המותר של רכב מחובר לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור על המשקל הכולל המותר של הגורר, ואולם הרשות רשאית לאשר יחס משקל כולל מותר אחר בין הגרור לבין הגורר אם נתקיימו כל אלה:

(1)   בהספק המנוע של הגורר, ביחס למשקלו הכולל המותר של הרכב, נתקיימו הוראות תקנה 316א;

(2)   במערכות הבלימה של הגורר ושל הגרור נתקיימו לדעת מנהל אגף הרכב דרישות תקן הקהיליה האירופית (EC); לא נתקיימו דרישות התקן כאמור, לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור שתאשר הרשות על 80% מן המשקל הכולל של הגורר.

           (ה)  המשקל הכולל המותר והמשקל העצמי של רכב מסחרי ורכב עבודה והמטען המורשה לפי רישיון הרכב של רכב מסחרי, יירשמו על הדופן הימנית של תא הנהג.

           (ו)   מקום שסרן ניתן להרמה, יותקן מנגנון, המתאים למפרט של יצרן הרכב, שיגרום להורדת הסרן כאשר העומס על הסרנים הקדמיים או על צמד הסרנים האחוריים עולה על המותר.

מיום 27.9.2005

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6360 מיום 9.1.2005 עמ' 304

החלפת תקנה 314

הנוסח הקודם:

314. (א) לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב כמפורט להלן על המשקל שצויין לצד כל אחד מהם:

  ק"ג

1. רכב מנועי בעל שני סרנים  19,000

2. רכב מנועי מסחרי בעל סרן אחד וצמד סרנים   27,000

2א. רכב מנועי בעל סרן אחד ושלישיית סרנים 32,000

3. רכב מנועי מסחרי בעל שני סרנים

וצמד אחד של סרנים  34,000

4. רכב מורכב בעל שלושה סרנים  32,000

5. רכב מורכב בעל שני סרנים וצמד אחד של סרנים  40,000

6. רכב מורכב בעל סרן אחד ושני צמדי סרנים 48,000

6א. רכב מורכב בעל סרן אחד, צמד סרנים

אחד ושלישיית סרנים  54,000

6ב. רכב מורכב בעל שני סרנים ושני צמדי סרנים  51,000

6ג. רכב מורכב בעל שני סרנים, צמד סרנים

ושלישית סרנים  60,000

7. רכב מחובר בעל ארבעה סרנים  38,000

8. רכב מחובר בעל סרן אחד, צמד סרנים

ועוד שני סרנים  52,000

9. רכב מחובר בעל סרן אחד, צמד סרנים

ועוד סרן אחד וצמד סרנים  54,000

9א. רכב מחובר בעל שני סרנים, צמד סרנים

ועוד סרן אחד וצמד סרנים  63,000

9ב. רכב מחובר בעל שני סרנים, צמד סרנים

ושני סרנים  58,000

9ג. רכב מחובר בעל שני סרנים ועוד סרן

בודד וצמד סרנים 40,000

10. גרור בעל שני סרנים הנגרר על ידי רכב

בעל שני סרנים  19,000

10א. גרור בעל שני סרנים הנגרר על ידי רכב בעל סרן

אחד וצמד סרנים  25,000

10ב. גרור בעל שני סרנים הנגרר על ידי רכב בעל

שני סרנים וצמד סרנים 25,000

11. גרור בעל סרן אחד וצמד סרנים הנגרר על ידי רכב

בעל סרן אחד וצמד סרנים   27,000

11א. גרור בעל סרן אחד וצמד סרנים הנגרר על ידי רכב

בעל שני סרנים וצמד סרנים  30,000

12. נתמך בעל סרן אחד  25,000

13. נתמך בעל צמד סרנים הנתמך על ידי תומך בעל

סרן אחד ועוד צמד סרנים  39,000

13א. נתמך בעל שלישיית סרנים שנתמך על ידי תומך

בעל סרן אחד וצמד סרנים אחד  44,000

13ב. נתמך בעל שלישיית סרנים הנתמך על ידי תומך

בעל שני סרנים וצמד סרנים   48,000

14. נתמך בעל צמד סרנים הנתמך על ידי תומך בעל

שני סרנים  33,000

על אף האמור בפרט 2, רכב מנועי מסחרי בעל סרן אחד וצמד סרנים שנרשם לראשונה כרכב משא רכין עד יום ט"ז בניסן תשנ"א (31 במרס 1991), יכול שמשקלו הכולל המותר לא יעלה על 30,000 ק"ג ובלבד –

(1) שהמשקל אושר בידי הרשות ברשיון הרכב;

(2) שהמשקל שאושר אינו עולה על המשקל הכולל המותר לפי הוראות יצרן הרכב;

(3) שטרם חלפו 15 שנים מיום שנרשם לראשונה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) בחישוב המשקל הכולל המותר לרכב, לא יעלה העומס המירבי המותר על סרנים ועל גלגל חמישי של תומך כמפורט להלן, על המשקל שצויין לצדם:

  ק"ג

1. סרן קדמי להיגוי   7,500

1א. סרן קדמי שמותקנים בו ארבעה גלגלים

להיגוי גרור 12,000

2. סרן בודד  13,000

3. צמד סרנים  21,000

3א. שלישיית סרנים בנתמך  27,000

3ב. בשלישיית סרנים ברכב מנועי   26,000

4. גלגל חמישי של תומך בעל שני סרנים  12,000

5. גלגל חמישי של תומך בעל סרן אחד וצמד סרנים  18,000

6. גלגל חמישי של תומך בעל שני סרנים וצמד   22,000

ובלבד שיותקנו בסרנים אופנים וצמיגים בעלי כושר העמסה המתאים לעומס המירבי המותר לאותו סרן ולמהירות המירבית של הרכב, המתוכננת בידי יצרן הרכב.

(ב1) לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב המיועדים להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצד כל אחד מהם:

  ק"ג       

(1) רכב מנועי בעל 2 סרנים18,000

(2) רכב מנועי בעל 3 סרנים 25,000

(3) רכב מנועי בעל 3 סרנים כשעל הסרן

המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה

אוויר או מתלה דומה לו בתכונותיו בהתאם

לאמור בהנחיות האיחוד האירופאי מס'

96/53/EC לרבות כל העדכונים שהתפרסמו

על פיה (בתקנה זו — מתלה), או כשהעומס

המרבי המותר על סרן מניע אינו עולה על

 9,500 ק"ג26,000

(4) רכב מנועי בעל 4 סרנים עם שני סרני

היגוי כשעל הסרן המניע מותקנים מכל צד

צמד גלגלים ומתלה או כשהעומס המרבי

המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק"ג 32,000

(5) גרורים

(א) גרור בעל 2 סרנים18,000

(ב) גרור בעל 3 סרנים24,000

(6) רכב מחובר

(א) רכב מנועי בעל 2 סרנים 

שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים  36,000

(ב) רכב מנועי בעל 2 סרנים 

שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים  40,000

(ג) רכב מנועי בעל 3 סרנים 

שמצורף אליו גרור בעל 2 או 3 סרנים  44,000

(7) רכב מורכב

(א) תומך בעל 2 סרנים שמצורף

אליו נתמך בעל סרן אחד  28,000

(ב) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך

בעל 2 סרנים כשהמרחק בין הסרנים הוא

בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר  36,000

(ג) תומך בעל 2 סרנים שמשקלו הכולל

המותר 18,000 ק"ג לפחות, על הסרן

המניע שלו מותקן, מכל צד, צמד

גלגלים ונתמך בעל 2 סרנים שהמרחק

בין סרניו עולה על 1.8 מטר והעומס

המרבי המותר עליהם הוא

20,000 ק"ג או יותר  38,000

(ד) תומך בעל 2 סרנים שמצורף 

אליו נתמך בעל 3 סרנים  40,000

(ה) תומך בעל 3 סרנים שמצורף 

אליו נתמך בעל 2 סרנים  40,000

(ו) תומך בעל 3 סרנים שמצורף 

אליו נתמך בעל 3 סרנים 44,000

(ב2) על אף האמור בתקנת משנה (ב1), לא יעלה העומס המרבי המותר על סרנים של רכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם:

  ק"ג

(1) סרן קדמי להיגוי ברכב מנועי 7,500

(2) סרן בודד לא מניע 10,000

(3) סרן בודד מניע 11,500

(4) צמד סרנים ברכב מנועי

(א) כשמרחק בין הסרנים פחות ממטר אחד  11,500

(ב) כשהמרחק בין הסרנים בין מטר

אחד לבין 1.3 מטר  16,000

(ג) כשהמרחק בין הסרנים בין 1.3

מטר לבין 1.8 מטר ועל הסרן

המניע מותקן, מכל צד, צמד

גלגלים ומתלה או כשהעומס

המרבי המותר על כל סרן מניע

אינו עולה על 9,500 ק"ג  19,000

(5) צמד סרנים בגרור או בנתמך

(א) כשהמרחק בין הסרנים עד מטר אחד  11,000

(ב) כשהמרחק בין הסרנים מעל

מטר אחד ועד 1.3 מטר  16,000

(ג) כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.3

מטר ועד 1.8 מטר  18,000

(ד) כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.8 מטר 20,000

(6) שלישיית סרנים בגרור או בנתמך

(א) כשהמרחק בין הסרנים עד 1.3 מטר  21,000

(ב) כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.3

מטר ועד 1.4 מטר 24,000

(ב3) ברכב מנועי שבו שלישיית סרנים אחוריים, לא יפחת העומס על הסרנים המונעים מ-25% מהמשקל הכולל המותר של רכב מנועי או של רכב מחובר.

(ב4) ברכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן, לא יפחת המשקל על הסרנים המניעים מ-25% ממשקל המטען המותר לאותו רכב לפי תקנות אלה.

(ג) בחישוב המשקל הכולל המותר של רכב מחובר, לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור על המשקל הכולל המותר של הגורר; אולם הרשות רשאית לאשר יחס משקל כולל מותר בין הגרור לגורר של אחד לאחד, אם נתקיימו כל אלה:

(1) במנוע של הגורר מתקיימות הוראות תקנה 316א;

(2) לגבי מערכות הבלימה של הגורר ושל הגרור מתקיימות דרישות הנחיות השוק האירופי המשותף (E.E.C., בריסל), כפי שקבע מנהל אגף הרכב;

(3) לא נתקיים האמור בפסקה (2), לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור על 80% מן המשקל הכולל של הגורר.

(ד) המשקל הכולל המותר של רכב משא, המשקל העצמי שלו והמטען המורשה לפי רשיון הרכב יירשמו על הדופן הימנית של תא הנהג.

(ה) הוראות תקנה זו יחולו על כל סוגי הרכב המסחרי, לרבות מיכליות, מערבלי בטון ורכב שמותקן בו מיתקן להובלת אשפה.

(ו) הוראת תקנה זו כנוסחה בתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), תשל"ט–1978, לגבי רכב שנרשם לפני ד' בניסן תשל"ט (1 באפריל 1979) יחולו ביום כ"ד בתשרי תש"ם (15 באוקטובר 1979), או במועד הקבוע לחידושו של רשיון הרכב, הכל לפי המאוחר יותר.

 

מיום 9.10.2005 עד יום 31.12.2007

תק' (מס' 3) (תיקון) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 997

(א) לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב כמפורט להלן על המשקל שצויין לצד כל אחד מהם:

קילוגרמים

(1) רכב מנועי, למעט רכב כאמור בפסקה (2) ובכפוף לאמור בפסקה (3)

(א) בעל 2 סרנים למעט אוטובוס 18,000

(א1) אוטובוס בעל 2 סרנים 19,000

(ב) בעל 3 סרנים 25,000

(ג) בעל 3 סרנים, כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר 26,000

(ד) בעל 4 סרנים 32,000

(ה) אוטובוס מפרקי 28,000

 

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בחישוב המשקל הכולל המותר של הרכב, לא יעלה המשקל הכולל המותר על סרנים כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם:

קילוגרמים

(1) סרן קדמי להיגוי ברכב מנועי 7,500

(2) סרן בודד מניע למעט אוטובוס 11,500

(2א) סרן בודד מניע לאוטובוס 13,000

(3) סרן בודד לא מניע 10,000

(4) צמד סרנים 18,000

(5) צמד סרנים ברכב מנועי עם מתלה אוויר 19,000

(6) צמד סרנים בגרור או בנתמך כשהמרחק בין הסרנים 1.8 מטרים או יותר 20,000

(7) שלישיית סרנים בנתמך 24,000

ובלבד שיותקנו בסרנים אופנים וצמיגים בעלי כושר העמסה המתאים למשקל הכולל המותר לאותו סרן ולמהירות המרבית של הרכב כפי שתוכננה בידי יצרן הרכב.

תנאים מיוחדים

בשלישיית סרנים

תק' (מס' 3)

תשס"ה-2005

 
314א.       (א)   בשלישיית סרנים בנתמך יתקיימו כל אלה:

(1)   חלוקת המשקל על כל סרן תהיה שווה;

(2)   המשקל הכולל המרבי לכל סרן יהיה כפי שאישרה רשות הרישוי, על פי הנחיית יצרן הרכב או הסרן ובכפוף לאמור בתקנות אלה;

(3)   יכול שהסרנים יהיו בלא היגוי;

(4)   בנתמך להובלת מכולה ימית במידות של 40 רגל (40 foot ISO), העומס המרבי על שלישיית סרנים עם מתלה אוויר לא יעלה על 25,000 ק"ג.

           (ב)  בשלישיית סרנים ברכב מנועי יתקיימו כל אלה:

(1)   בסרן ההיגוי יורכבו שני צמיגים, אחד בכל צד;

(2)   בכל סרן של צמד הסרנים יורכבו שני צמיגים בכל צד;

(3)   הסרנים שבצמד יצוידו במערכת מתלה אוויר, ואולם אם ייעודו של הרכב איננו מאפשר ציודו במתלה אוויר כאמור, רשאית רשות הרישוי לאשרו אף בלעדיו;

(4)   מקום שסרן ההיגוי מתרומם, יותקן מנגנון המתאים למפרט של יצרן הרכב שיגרום להורדת הסרן כאשר העומס על צמד הסרנים האחוריים עולה על המותר לצמד.

מיום 27.9.2005

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6360 מיום 9.1.2005 עמ' 307

החלפת תקנה 314א

הנוסח הקודם:

תנאים מיוחדים לשלישיית סרנים

314א. (א) בשלישיית סרנים בנתמך יתקיימו כל אלה:

(1) חלוקת העומס על כל סרן תהיה שווה;

(2) כושר ההעמסה המרבי לכל סרן, יהיה כפי שקבע יצרן הסרן ובלבד שלא יעלה על 10,000 ק"ג;

(3) על כל סרן יורכבו שני גלגלים, אחד בכל צד, ויותקנו בהם צמיגים בעלי מידה וכושר העמסה מתאימים;

(4) הסרן האחורי יצויד במערכת היגוי; יכול שההיגוי יהיה בסרן הקדמי במקום בסרן האחורי ובלבד שהאורך הכולל המותר של הנתמך לא יעלה על 10 מטרים.

(ב) בשלישיית סרנים ברכב מנועי יתקיימו כל אלה:

(1) בסרן ההיגוי יורכבו שני צמיגים, אחד בכל צד, סך הכל שני צמיגים;

(2) בכל סרן של צמד הסרנים יורכבו שני צמיגים בכל צד, סך הכל ארבעה צמיגים;

(3) הסרנים שבצמד יצוידו במערכת מתלה אויר;

(4) מקום שסרן ההיגוי מתרומם, הוא יצויד במנגנון מקורי שמתאים למפרט של יצרן הרכב שיגרום להורדת הסרן, כאשר העומס על צמד הסרנים האחוריים עולה על המותר.

פטור לרכב צבאי בחירום

תק' (מס' 3)

תשס"ה-2005

 
314א1.     הוראות תקנות 313 ו-314 לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שהוצא לו רישיון רכב צבאי לחירום על פי פקודות הצבא, ובלבד שמידותיו בחירום ומשקלו הכולל המותר יוגבלו בו.

מיום 9.10.2005

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6360 מיום 9.1.2005 עמ' 308

הוספת תקנה 314א1

רכב להובלת חומרים מסוכנים

תק' (מס' 3)

תשס"ה-2005

 
314א2.     (א)   על אף האמור בתקנות אלה, אורכו הכולל של רכב מחובר או רכב מורכב כמפורט להלן, שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן לא יעלה על המצוין לצדו:

                                                                                                                                          במטרים

(1)   רכב מחובר       18.75

(2)   רכב מורכב בלע תא נהג מעל המנוע שהאורך מפין הגרירה של הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו עולה על 12 מטרים                                                                         16.50

(3)   רכב מורכב בעל תא נהג מאוחרוי המנוע שהאורך מפין הגרירה של הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו עולה על 12 מטרים                                                                  17.60

           (ב)  לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב המיועדים להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצד כל אחד מהם:

                                                                                                                                             בק"ג

(1)   רכב מנועי בעל 2 סרנים                                                                  18,000

(2)   רכב מנועי בעל 3 סרנים                                                                  25,000

(3)   רכב מנועי בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר או מתלה דומה לו בתכונותיו בהתאם לאמור בהחיות האיחוד האירופי מס' 96/53/EC לרבות כל העדכונים שלהן (בתקנה זו – מתלה), או כשהעומס המרבי המותר על סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק"ג  26,000

(4)   רכב מנועי בעל 4 סרנים עם שני סרני היגוי כשעל הסרן המניע מותקנים מכל צד צמד גלגלים ומתלה או כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק"ג         32,000

(5)   גרורים –

(א)   גרור בעל 2 סרנים                                                                  18,000

(ב)   גרור בעל 3 סרנים                                                                  24,000

(6)   רכב מחובר –

(א)   רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים            36,000

(ב)   רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים            40,000

(ג)    רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 או 3 סרנים     44,000

(7)   רכב מורכב –

(א)   תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל סרן אחד                 28,000

(ב)   תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים כשהמרחק בין הסרנים הוא בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר                                                                        36,000

(ג)    תומך בעל 2 סרנים שמשקלו הכולל המותר 18,000 ק"ג לפחות, על הסרן המניע לו מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ונתמך בעל 2 סרנים שהמרחק בין סרניו עולה על 1.8 מטר והעומס המרבי המותר עליהם הוא 20,000 ק"ג ויותר                          38,000

(ד)    תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים                  40,000

(ה)   תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים                  40,000

(ו)    תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים                  44,000

           (ג)   על אף האמור בתקנת משנה (ב) לא יעלה העומס המרבי המותר על סרנים של רכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם:

(1)   סרן קדמי להיגוי ברכב מנועי                                                           7,500

(2)   סרן בודד לא מניע                                                                         10,000

(3)   סרן בודד מניע   11,500

(4)   צמד סרנים ברכב מנועי –

(א)   כשהמרחק בין הסרנים פחות מטר אחד                                     11,500

(ב)   כשהמרחק בין הסרנים בין מטר אחד לבין 1.3 מטר                     16,000

(ג)    כשהמרחק בין הסרנים בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר ועל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה או כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק"ג        19,000

(5)   צמד סרנים בגרור או בנתמך –

(א)   כשהמרחק בין הסרנים עד מטר אחד                                         11,000

(ב)   כשהמרחק בין הסרנים מעל מטר אחד עד 1.3 מטר                     16,000

(ג)    כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.3 מטר עד 1.8 מטר                       18,000

(ד)    כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.8 מטר                                        20,000

(6)   שלישיית סרנים בגרור או בנתמך –

(א)   כשהמרחק בין הסרנים עד 1.3 מטר                                          21,000

(ב)   כשמהרחק בין הסרנים מעל 1.3 מטר עד 1.4 מטר                       24,000

           (ד)  ברכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן, לא יפחת המשקל על הסרנים המניעים מ-25% ממשקל המטען המותר לאותו רכב לפי תקנות אלה.

           (ה)  לענין תקנה זו, יראו שני סרנים בחלקו האחורי של הרכב כצמד סרנים ושלושה סרנים בחלקו האחורי של הרכב כשלישיית סרנים.

מיום 9.10.2005

תק' (מס' 3) (תיקון) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6360 מיום 9.1.2005 עמ' 308

ק"ת תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 994

הוספת תקנה 314א2

תנאים מיוחדים לשלישיית סרנים ברכב שמותקן בו מכל להובלת חומר מסוכן

תק' (מס' 3)
תשס"א-2001

 
314ב.       (א)   בשלישיית סרנים בנתמך שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן שהמשקל המותר עליה הוא עד 24,000 ק"ג, יכול ששלישיית הסרנים תהיה בלא היגוי.

           (ב)  בשלישיית סרנים כאמור בתקנת משנה (א) יכול שיותקנו על כל סרן, מכל צד, גלגל אחד או צמד גלגלים וצמיגים בעלי מידה וכושר העמסה מתאימים לעומס המותר על אותו סרן.

היתר לרכב שמידותיו ומשקלו עולים על הקבוע

תק' (מס' 3)
תשס"ה-2005

 
315. (א)  על אף האמור בחלק זה, רשאית רשות הרישוי להתיר, בתנאים או בלא תנאים ובהתייעצות עם המפקח על התעבורה, שימוש בציוד חריג.

 

תק' (מס' 5)

תשנ"ז-1997

תק' (מס' 3)
תשס"ה-2005

 
           (ב)  התירה רשות הרישוי שימוש בציוד חריג יחול עליו האמור בתקנה 85(ג), לפי הענין, והאמור בתקנה 313(ד).

מיום 27.10.2005

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6360 מיום 9.1.2005 עמ' 308

315. (א) רשות הרישוי רשאית להתיר, בתנאים או ללא תנאים, שימוש ברכב אשר מידותיו או משקלו הכולל המותר עולים על הקבוע בחלק זה.

(א) על אף האמור בחלק זה, רשאית רשות הרישוי להתיר, בתנאים או בלא תנאים ובהתייעצות עם המפקח על התעבורה, שימוש בציוד חריג.

(ב) התירה רשות הרישוי שימוש ברכב שמידותיו עולות על הקבוע בתקנה 313(א) בציוד חריג יחול עליו האמור בתקנה 85(ג), לפי הענין, והאמור בתקנה 313(ה) 313(ד).

סימן ג': מנוע, מערכות הדלק והפליטה

מנוע

 
316. מנוע המורכב ברכב מנועי וכן אביזרי המנוע יהיו במצב נקי ותקין ובעלי הספק וכושר מתאים לייעודו של הרכב שלא לגרום —

(1)   לפליטת עשן מעל המידה הרגילה ברכב מסוג זה, או

(2)   להפרשת שמן או כל חומר אחר, או

(3)   לרעש מעל המידה הרגילה הכרוכה בפעולתו התקינה של מנוע מסוג זה.

כוח סוס מינימלי

תק' (מס' 7)

תשל"ו–1975

תק' (מס' 11)

תשנ"א–1991

 
316א.       (א)   לא יירשם רכב מן הסוגים המפורטים בתקנה זו, אלא אם כן הספק מנועו ביחס למשקלו הכולל המותר כפי שקבע יצרנו הוא כמפורט להלן:

 

                                                                        הספק לכל 1000 ק"ג          משקל כולל מותר

                                                                        לפי תקן DIN 70020         לפי תקן I.S.O

              סוג הרכב                                               (כוח סוס)               (קילווט) ...........

 

אוטובוס ציבורי                                                        13                              9.6

אוטובוס פרטי                                                           12                          8.8

רכב מסחרי                                                               8                            5.9

גורר, תומך, רכב עבודה

ורכב מסחרי הגורר גרור                                           6.12                      4.5

           (ב)  הותקן ברכב כאמור מזגן אוויר המופעל על ידי מנוע הרכב, הספק המנוע של הרכב יוגדל במספר כוחות הסוס שיהיו דרושים לפי הצריכה המקסימלית של המזגן.

           (ג)   לא ייעשה ברכב מן הסוגים האמורים בתקנת משנה (א) כל שינוי מבנה לרבות החלפה או הוספה של מיתקן המופעל על ידי המנוע של הרכב בשעת נסיעתו שיש בו כדי לשנות את הסוג או המשקל הכולל המותר של הרכב או להקטין את הספק המנוע אלא אם הותאם כח הסוס של המנוע לשינוי.

           (ד)  ברכב מנועי מסחרי הגורר גרור יהיה הספק המנוע מתאים למשקל הכולל המותר של הרכב הנגרר בתוספת המשקל הכולל המותר של הרכב הגורר, בשעת הגרירה, ובלבד שהספק המנוע לא יהיה פחות מההספק שנקבע בתקנה זו לגבי תומך.

מערכת הדלק

 

 
317. (א)  מיכל הדלק, צינור לשאיבת הדלק וכן כל חלק אחר ממערכת הדלק לא יבלטו מצדי הרכב. מיכל הדלק וכן צינורות המובילים דלק יהיו בנויים בצורה המבטיחה עמידה בפני כל תנודות המנוע והרכב בכל תנאי הדרך ובאופן שתנועת הרכב לא תשפיע על יציבותם, חיבוריהם, צורתם ומצבם התקין ולא תגרום לדליפת הדלק בין בצורת נוזל ובין בצורת גז.

           (ב)  מערכת הדלק תהיה במצב שיבטיח את עמידתו בלחץ פנימי של לא פחות מ-0.3 אטמוספרות ותהיה עשויה ממתכת או מחומר אחר אשר —

(1)   אינם מחלידים;

(2)   עומדים בפני השפעה כימית של הדלק;

(3)   אינם דליקים.

           (ג)   החיבורים במערכת הדלק ייעשו באמצעות הברגות בלבד.

 

מערכת פליטה

 
318. (א)  ברכב מנועי תותקן מערכת פליטה המיועדת להרחקת גזים נשרפים במנוע דרך הפתח שבקצה צינור הפליטה.

תק' תשנ"א–1990

 
           (ב)  מערכת הפליטה תהיה מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה ותורכב בצורה המבטיחה כי לא תיגרם על ידיה שריפה ברכב או כל נזק לרכב.

תק' (מס' 2)

תשמ"ב–1982

 
           (ג)   צינור הפליטה לא יבלוט מצדי המרכב ופתחו לא יהיה מכוון כלפי הקרקע ולא יסטה לצד ימין ובלבד שברכב מנועי המיועד להסעה לא יהיה מכוון כלפי מעלה.

תק' תשנ"א–1990

 
           (ד)  (נמחקה).

מניעת זיהום אויר מבית הארכובה

תק' (מס' 3)

תשנ"ב–1991

 
318א. (א) לא יירשם רכב מנועי, למעט אופנוע, ולא יחודש רשיונו אלא אם כן —

(1)   מותקנת במנועו מערכת איוורור של בית הארכובה שיונקת את אדי הגזים החומקים מתוכה בעזרת תת לחץ של המנוע ומעבירה אותם חזרה למנוע לשם מניעת זיהום אויר;

תק' (מס' 2)

תשנ"ו–1995

 
(2)   תכולת חד תחמוצת הפחמן  (CO)בגזים הנפלטים מצינור הפליטה של רכב ששנת ייצורו עד 1986 אינה עולה על 4.5% על פי נפח וששנת ייצורו 1987 ולאחריה אינה עולה על 3.5% על פי נפח.

תק' תשנ"ד–1993

תק' (מס' 4)

תשנ"ה–1995

תק' (מס' 4)

תשנ"ט–1999

 
           (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א)(2),

(1)   ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי ובמונית משנת ייצור כמפורט להלן, המונעים במנוע בנזין שנפחו כמפורט לצדה, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן על 1% בנפח הגזים הנפלטים מצינור הפליטה —

   שנת ייצור       ................................................................................ נפח מנוע בסמ"ק

(1)    1992        ................................................ 2,000

(2)    1993        1,600

(3)    1994          כל נפח.

תק' (מס' 4)

תשנ"ט-1999

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

 
(2)   ברכב ששנת ייצורו 1995 או לאחריה, בכל נפח, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בסיבובי סרק על 0.5%.

מיום 27.3.2006

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 1001

(2) ברכב ששנת ייצורו 1995 או לאחריה, בכל נפח, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בסיבובי סרק על 0.5%.

 

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

 
(3)   ברכב המונע במנוע בנזין ששנת ייצורו 1995 או אחריה, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בגזים הנפלטים מהרכב כאשר מהירות סיבוב המנוע 2,000 סיבובים לדקה לפחות, על 0.3% וערך הלמבדה יהיה בין 0.97 ל-1.03

מיום 27.3.2006

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 1001

הוספת תקנת משנה 318א(ב)(3)

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

 
           (ג) הבדיקות האמורות בתקנת משנה (ב) יבוצעו בהתאם להנחיית הקהילה האירופית 96/96/EC , אשר הופקדה לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, ובמכשיר בהתאם להנחיה האמורה שאישרה מעבדה מוסמכת.

מיום 27.3.2006

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 1001

הוספת תקנת משנה 318א(ג)

סימן ד': מערכת ההילוכים, מערכת ההיגוי, הגלגלים והקפיצים

תיבת הילוכים

 
319. (א)  ברכב מנועי תותקן תיבת הילוכים המאפשרת תנועתו של הרכב קדימה ואחורה בכוח המנוע. תיבת ההילוכים תהיה במצב תקין וניתנת להפעלה בתוך תא הנהג מבלי שהנוהג ברכב יצטרך לעזוב את מושבו.

           (ב)  תיבת הילוכים תותקן בצורה יציבה שתאפשר החלפה יעילה של ההילוכים ונסיעה בהילוך מתאים בכל תנאי הדרך.

           (ג)   הוראות תקנה זו לא יחולו על רכב אשר משקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג.

מערכת היגוי

תק' (מס' 6)

תשכ"ו–1966

 
320. (א)  ברכב מנועי תותקן מערכת היגוי שתהא תקינה בכל עת ותאפשר להפנות ולהחזיר מיד את הרכב לכל כיוון נסיעה בקלות, במהירות ובבטיחות. הנוהג ברכב או הממונה עליו אחראי לקיום הוראה זו.

           (ב)  כל חלק במערכת ההיגוי המחובר אליה על ידי הברגה יהיה מובטח על ידי פינים מפצילים או כל סידור טכני אחר המונע התרופפות החיבור האמור.

           (ג)   גלגלי הסרן הקדמי יהיו מכוונים בכל עת בהתאם להוראות הטכניות של יצרן הרכב. גלגלי רכב וכל חלק של מערכת ההיגוי לא יגעו בצינורות או בזרנוקי הבלמים.

           (ד)  מותר להתקין מנגנון עזר להפעלת מערכת ההיגוי ובלבד שיאושר על ידי רשות הרישוי.

תק' (מס' 7)

תשל"ו–1975

 
           (ה)  לא יירשם רכב אלא אם מערכת ההיגוי וגלגל ההגה או הכידון מותקנים בצד שמאל של הרכב.

אופנים

תק' תשנ"א–1990

 
321. (א)  בגלגלי רכב יותקנו אופנים מסוג כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה ויהיו בעלי נקבים המותאמים בקוטרם לברגים ואומים המשמשים לחיבור האופנים לסרן.

           (ב)  האופנים יהיו במצב תקין ויהודקו באמצעות כל הברגים או האומים, לפי הענין, שיהיו במצב תקין ובהתאם להוראות היצרן.

           (ג)   לא יותקן אופן ברכב אלא אם כן הוא מתאים לצמיג במידותיו בהתייחס לקוטר תושבת האופן ורוחבו, כושר ההעמסה של הצמיג, לחץ האוויר המרבי המותר ומהירות המרבית לנסיעה בו, בהתאם להוראות היצרן.

           (ד)  על אופן המיועד לפי מבנהו להרכבת צמיג עם אבוב לא יורכב צמיג ללא אבוב (Tubless).

צמיגים

תק' תשנ"א–1990

 
322. (א)  בגלגלי רכב יותקנו צמיגי גומי פנאומטיים מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה ובהם לחץ אויר במידה שקבע יצרן הרכב; ברכב אטי מותר להתקין צמיגים שאינם פנאומטיים.

           (ב)  הצמיגים ברכב יותאמו לייעוד הרכב ויהיו בעלי אותם מבנה וכושר העמסה שקבע יצרן הרכב והמידות שנרשמו ברשיון הרכב.

           (ג)   בצמיג פנאומטי, לרבות בצמיג שבגלגל חילוף, לא יפחת עובי הפרופיל או עומק החריצים של הצמיג, הבא במגע עם הדרך, מ-2 מ"מ ובצמיג שאינו פנאומטי, לא יפחת עוביו מ-4 ס"מ.

           (ד)  (1)   לא יורכבו ברכב מנועי צמיגים שונים במידה, בכושר העמסה ובמבנה — בין רדיאלי ובין דיאגונלי — על סרן אחד;

(2)   ברכב מנועי — למעט טרקטור ומכונה ניידת — יכול שיורכבו צמיגים בעלי מבנה שונה על סרנים שונים אלא אם כן קבע יצרן הרכב אחרת ובלבד שלא יורכבו —

(א)   צמיגים רדיאליים בסרן קדמי אם בסרן או בסרנים האחוריים הורכבו צמיגים דיאגונליים;

(ב)   צמיגים רדיאליים שבהם חגורת פלדה בסרן קדמי, אם בסרן או בסרנים האחוריים הורכבו צמיגים רדיאליים שאין בהם חגורת פלדה.

(3)   על אף האמור בתקנת משנה זו, נגרם תקר באחד מגלגלי הרכב, מותר להרכיב על סרן אחד גלגל חילוף שמידותיו שונות, כאמור בתקנה 365(2), ובלבד שנוהג הרכב לא יעשה בו שימוש אלא לצורך נסיעה אל המוסך הקרוב לתיקון התקר.

           (ה)  לא יורכב ברכב צמיג ללא אבוב אם הוא מיועד להרכבה עם אבוב.

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

 
           (ו)   לא יורכב ברכב ששנת ייצורו –

(1)   עד 2005 – צמיג המוגבל למהירות פחותה מהמהירות המרבית המתוכננת של הרכב ובלבד שבמונית, ברכב נוסעים פרטי וברכב פרטי דו שימושי יכול שיורכב צמיג בדרגת מהירות S;

(2)   2006 ואילך – צמיג שתכנן יצרנו ללחץ אוויר, לכושר העמסה ולמהירות הפחותים מאלה שתכנן יצרן הרכב.

מיום 27.9.2005

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 1001

החלפת סעיף 322(ו)

הנוסח הקודם:

(ו) לא יורכב ברכב צמיג –

(1) המוגבל למהירות פחותה מהמהירות המרבית המתוכננת של הרכב ובלבד שבמונית, ברכב נוסעים פרטי וברכב פרטי דו שימושי יכול שיורכב צמיג בדרגת מהירות S;

(2) שתוכנן על ידי יצרנו ללחץ אוויר ולכושר העמסה הפחותים מאלה שתוכננו על ידי יצרן הרכב.

קפיצים

 
323. (א)  ברכב מנועי ובגרור יותקנו בין הסרנים לבין מרכב הרכב קפיצים יעילים ובעלי כושר מתאים למשקל הכולל המותר של הרכב, ובלבד שהקפיצים המורכבים על אותו סרן יהיו בעלי כוח התנגדות שווה.

           (ב)  מותר להתקין ברכב מנועי כל מיתקן אחר אשר פעולתו הטכנית כפעולת הקפיצים.

           (ג)   הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על —

(1)   רכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 400 ק"ג ושאינו מיועד לפי מבנהו להסעה;

(2)   רכב איטי;

(3)   גרור אשר נבנה ללא קפיצים ומבנהו אושר על ידי רשות הרישוי;

(4)   גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 750 ק"ג.

סימן ה': בלמים

הגדרות

תק' (מס' 4)

תשל"ח–1978

 
324. בסימן זה —

           "בלמי שירות" — מערכת בלמים הפועלת על כל גלגלי הרכב, שהפעלתה מאפשרת האטת מהירותו לפחות ב-4.5 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס בדרך מישורית בעלת ציפוי וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע;

           "מערכת כפולה של בלמי שירות" — שתי מערכות של בלמי שירות הפועלות כל אחת בנפרד על גלגלי הרכב, וכל מערכת מפעילה בנפרד את בלמי השירות של לפחות מחצית מספר הגלגלים ועשויה לבלום את הרכב במקרה שהמערכת השניה חדלה לפעול;

           מערכת נפרדת של הבלמים יכול שתאט את מהירות הרכב פחות מ-4.5 מ/שניה בשניה אולם שתי המערכות יחד יאטו את מהירותו במידה האמורה לפחות;

           "בלם עצמאי" — מיתקן המפעיל את מערכת הבלמים בעזרת קפיץ העוצר את הרכב כשלחץ האויר במערכת הבלמים יורד מתחת ללחץ האויר הדרוש להפעלה יעילה של הבלמים, והמערכת מאפשרת האטה של מהירות הרכב לפחות 2 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס והחזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע;

תק' (מס' 11)

תשנ"א–1991

 
           "בלמנוע" — מנגנון האטה המפעיל את המנוע כמדחס וגורם להאטת הנסיעה של הרכב והמבטיח שבשעת החלפת ההילוכים המנגנון לא יפעל ופעולת המנוע לא תופסק, או מנגנון האטה אחר המאיט את מהירות הרכב שלא באמצעות מערכת הבלמים שאישר מנהל האגף לרכב.

 

            "בלמי עזר" — מערכת בלמים הפועלת בצורה ישירה על הגלגלים המורכבים לפחות על סרן אחד של הרכב ומאפשרת האטת המהירות לפחות ב-2 מ/שניה בשניה כשהרכב עמוס וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע גם בשעות חניה;

           "מכשיר אזהרה" — מכשיר הגורם ברכב בעל מערכת בלמים הידראוליים להשמעת קול או להפצת אור שהנוהג ברכב יוכל להבחין בו במקרה שגובה פני הנוזל של הבלמים ירד מתחת לגובה שקבע יצרן הרכב או שלחץ הנוזל של הבלמים באחת המערכות הכפולות ירד בהשואה למערכת השניה או מכשיר הגורם ברכב בעל מערכת בלמי אויר להשמעת קול ולהפצת אור שהנוהג ברכב יוכל להבחין בהם במקרה שלחץ האויר פחת מהלחץ הדרוש להפעלה יעילה ובטוחה של הבלמים כפי שקבע יצרן הרכב.

תק' (מס' 11)

תשנ"א–1991

 
           "מאיט" (Retarder) — מנגנון האטה חשמלי או הידראולי המותקן במערכת ההנעה של הרכב, והמיועד להאטת הרכב בלא שהוא קשור למערכת הבלמים של הרכב.

תק' (מס' 8)

תשנ"ב–1992

 
           "מיתקן למניעת נעילה" (A.B.S) — רכיב של מערכת בלם שירות המפעיל בעת בלימה בקרה אוטומטית על שיעור ההחלקה של גלגלי הרכב בכיוון סיבובם.

בלמי שירות, בלמי עזר ובלם עצמאי

תק' (מס' 4)

תשל"ח-1978

תק' תשנ"א-1990

 
325. (א)  ברכב מנועי יותקנו בלמי שירות ובלמי עזר שיהיו תקינים בכל עת.

 

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

 
           (ב)  הפרש בעוצמת הבלימה של הגלגלים באותו סרן לא יעלה על 30% מערכו הגבוה.

מיום 27.9.2005

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 1002

(ב) הפרש בעוצמת הבלימה של הגלגלים באותו סרן לא יעלה על 20% מערכו הנמוך 30% מערכו הגבוה.

           (ג)   בלמי השירות ובלמי העזר יותקנו בשתי מערכות נפרדות או במערכת אחת בעלת אמצעי הפעלה נפרדים שכל אחד מהם עשוי לבלום את הרכב כאשר השני חדל לפעול.

           (ד)  ברכב בעל מערכת בלמי שירות המופעלת בלחץ אויר בלבד יותקנו שני בלמים עצמאיים בכל סרן מהסרנים האחוריים אולם ברכב בעל יותר משני סרנים יכול שיותקן בלם עצמאי אחד בסרן הקדמי במקום באחד מהסרנים האחוריים.

           (ה)  ברכב בעל מערכת בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר יותקן לפחות בלם עצמאי אחד בכל סרן מהסרנים האחוריים.

           (ו)   רכב שמותקן בו בלם עצמאי הניתן להפעלה מתא הנהג פטור מהתקנת בלם עזר נוסף.

תיבת טקסט: בלמי אויר 
תק' (מס' 4) תשל"ח–1978 
תק' (מס' 10) תשמ"ז–1987 
תק' תשנ"א–1990

326. (א)  בלמי שירות המופעלים בלחץ אויר יצויידו בשסתום בטחון, מד לחץ אויר, מכשיר אזהרה, שסתום משחרר וחיבורים לבדיקת לחץ אויר כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.

           (ב)  שסתום הבטחון יותקן במערכת מגורות האויר וישחרר ממגורות האויר את עודפי לחץ האויר שמעל ללחץ שקבע יצרן הרכב.

           (ג)   מכשיר אזהרה ומד לחץ אויר יותקנו בלוח המחוונים. שסתום משחרר יותקן במערכת מגורות האויר לשם ניקוז הנוזלים המצטברים בהם.

תק' (מס' 10)

תשמ"ז–1987

 
           (ד)  חיבורים לבדיקת לחץ אויר יותקנו במכלי האויר אחרי כל וסת לחץ, על תאי הבלימה ולפני וסת כח הבלימה.

בלמי טרקטור,

רכב איטי

ומכונה ניידת

תק' (מס' 4)

תשל"ח–1978

תק' (מס' 5)*

תשנ"ד–1994

 
327. על אף האמור בתקנה 325 ברכב איטי, בטרקטור למעט בטרקטורון או במכונה ניידת, אשר לפי מבנהו אינו מסוגל לנוע במישור במהירות העולה על 40 ק"מ לשעה, יותקנו לפחות בלמי עזר הניתנים להפעלה ממקום מושבו של הנהג.

בלמי אופנוע ותלת אופנוע

תק' (מס' 4)

תשל"ח–1978

תק' תשנ"א–1990

 
328. על אף האמור בתקנה 325 יותקנו באופנוע ובתלת אופנוע שני סוגי בלמים שלא יהיו קשורים או תלויים זה בזה כאשר האחד מופעל על הגלגל האחורי של האופנוע או על שני הגלגלים האחוריים של התלת אופנוע, והמאפשר האטה של המהירות לפחות ב-1.5 מ/שניה בשניה, והשני המופעל על הגלגל הקדמי והמאפשר האטה של המהירות ב-1.5 מ/שניה בשניה.

בלמים נוספים ברכב פרטי, במונית, ברכב מסחרי וברכב עבודה

תק' (מס' 4)

תשל"ח–1978

 
329. (א)  ברכב פרטי, במונית וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 2,200 ק"ג תותקן מערכת כפולה של בלמי שירות ומכשיר אזהרה.

           (ב)  (1)   ברכב חילוץ או גרירה נשלטת שמותקנת בו מערכת בלמי שירות הידראוליים תהיה מערכת בלמי השירות כפולה ויותקן בו מכשיר אזהרה.

(2)   ברכב כאמור, שמותקנת בו מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר או מותקנת בו מערכת בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר — יותקן בלם עצמאי.

           (ג)   ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלם הכולל המותר הוא מ-12,000 ק"ג עד 15,999 ק"ג תותקן מערכת כפולה של בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר, או מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר.

           (ד)  ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלם הכולל המותר הוא 16,000 ק"ג או יותר, יותקנו מערכת בלמי שירות המופעלים רק בלחץ אויר ובלם עצמאי.

תק' (מס' 8)

תשנ"ב–1992

 
           (ד1) (נמחקה)

           (ה)  ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר 12,000 ק"ג או יותר יותקן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג אך אין חובה להתקין בלם עצמאי כשמותקנים ברכב מערכת כפולה של בלמי שירות הידראוליים המופעלת על ידי מערכת כפולה של לחץ אויר.

           (ו)   ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמותקן בהם מנוע דיזל, ושמשקלם הכולל המותר הוא 8,000 ק"ג או יותר — יותקן בלמנוע.

           (ז)   ברכב חילוץ או גרירה נשלטת שמותקן בו מנוע דיזל יותקן בלמנוע.

תק' (מס' 8)

תשנ"ג–1993

 
           (ח)  ברכב שצוין ברשיונו כטיולית, ששנת ייצורו 1989 או לאחריה, יותקן מאיט.

בלמים נוספים

באוטובוס

תק' (מס' 4)

תשל"ח–1978

 
330. (א)  באוטובוס שמשקלו הכולל המותר עד 7,999 ק"ג יותקנו מערכת כפולה של בלמי שירות ומיתקן אזהרה.

תק' (מס' 5)*

תשנ"ד–1994

 
           (ב)  (נמחקה)

תק' (מס' 5)*

תשנ"ד–1994

 
           (ג)   באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק"ג או יותר יותקנו מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר ובלם עצמאי.

תק' (מס' 5)*

תשנ"ד–1994

 
           (ד)  באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק"ג או יותר ובאוטובוס עם תיבת הילוכים אוטומטית שמשקלו הכולל המותר 6,000 ק"ג או יותר, יותקן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג.

תק' (מס' 5)*

תשנ"ד–1994

 
           (ה)  באוטובוס שמותקן בו מנוע דיזל ושמשקלו הכולל המותר 6,000 ק"ג או יותר יותקן בלמנוע.

תק' (מס' 11)

תשנ"א–1991

תק' (מס' 5)*

תשנ"ד–1994

 
           (ו)   באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 10,000 ק"ג או יותר ואשר שנת ייצורו 1987 או לאחריה, יותקן מאיט.

תק' (מס' 8)

תשנ"ב–1992

 
           (ז)   (נמחקה)

מיתקן למניעת נעילת גלגלים

תק' (מס' 8) תשנ"ב-1992

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

תק' (מס' 2)
תשנ"ו-1995

 

 
330א.       (א)   לא יירשם רכב כמפורט להלן ולא ישתמש בו אדם, אם לא הותקן בו, בעת ייצורו, מיתקן למניעת נעילת גלגלים מסוג שאישר מנהל אגף הרכב, או מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה, והוא תקין ופועל כהלכה בכל עת:

החל בשנת

ייצור                                                       סוג הרכב

 

1991                   אוטובוס שבו מותקנת מערכת בלמים המופעלת

                         בלחץ אויר ללא מערכת הידראולית.

1992                  (1)    רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה

                         על 16,000 ק"ג המוביל או המיועד להוביל

                         חומר מסוכן כאמור בתקנה 87.

                         (2)    גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק"ג המוביל או המיועד להוביל חומר מסוכן כאמור בתקנה 87.

1993                   (1)    מונית שאינה זוטובוס.

                         (2)    רכב סיור שאינו בנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד.

תק' (מס' 6)

תשנ"ט–1999

 
1994                   (1)    כל מונית, למעט מונית מסוג זוטובוס, שמתקיימות בה דרישות המפרט הטכני לרכב להסעת נכים שקבע מנהל אגף הרכב.

                         (2)    כל רכב סיור לרבות כזה הבנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד.

                         (3)    כל גרור או נתמך שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק"ג או יותר למעט גרור לטרקטור.

תק' (מס' 2)

תשנ"ו–1995

תק' (מס' 5)

תשנ"ו–1996

 
1996                   1)     כל רכב מסחרי, שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק"ג או יותר.

                         2)     רכב מורכב שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק"ג או יותר.

                         3)     אוטובוס, לרבות אוטובוס זעיר בעל מערכת בלמים מכל סוג.

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

 
2003                  רכב, למעט רכב שיוצר במדינות NAFTA, שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, ולגבי רכב שיוצר במדינות NAFTA – שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,500 ק"ג.

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

 
           (ב)  לא ינהג אדם בגורר או תומך הגורר אחריו גרור או נתמך שמותקנים בהם מיתקן למניעת נעילת גלגלים אלא אם כן מותקנים בגורר או בתומך חיבורי חשמל להפעלתו.

מיום 27.9.2005

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 1002

החלפת סעיף 330א(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) לא ינהג אדם ברכב הגורר גרור או נתמך שמותקן בו מיתקן למניעת נעילה אלא אם כן ברכב הגורר בגרור או בנתמך מותקנים חיבורי חשמל ייחודיים להפעלת המיתקן ובתא הנהג מצויה מערכת בקרה לתיפעול התקין של המיתקן; חיבורי החשמל ומערכת הבקרה (להלן – המערכת) יהיו תקינים ופועלים כהלכה בכל עת; המערכת תהיה מן הסוג שאישר מנהל אגף הרכב.

תק' (מס' 4)

תשנ"ה–1995

 
           (ג)   על אף האמור בתקנה זו, רשאי מנהל אגף הרכב, במקרה מיוחד שייראה לו, לפטור רכב מסויים מהוראות תקנה זו, ובלבד שהפטור יירשם ברשיון הרכב.

מיום 27.9.2005

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6360 מיום 9.1.2005 עמ' 308

(א) לא יירשם רכב כמפורט להלן ולא ישתמש בו אדם, אם לא הותקן בו, בעת ייצורו, מיתקן למניעת נעילת גלגלים מסוג שאישר מנהל אגף הרכב, או מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה, והוא תקין ופועל כהלכה בכל עת:

החל בשנת

ייצור    סוג הרכב

 

1991 אוטובוס שבו מותקנת מערכת בלמים המופעלת

בלחץ אויר ללא מערכת הידראולית.

1992 (1) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה

על 16,000 ק"ג המוביל או המיועד להוביל

חומר מסוכן כאמור בתקנה 87.

(2) גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק"ג המוביל או המיועד להוביל חומר מסוכן כאמור בתקנה 87.

1993 (1) מונית שאינה זוטובוס.

(2) רכב סיור שאינו בנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד.

1994 (1) כל מונית, למעט מונית מסוג זוטובוס, שמתקיימות בה דרישות המפרט הטכני לרכב להסעת נכים שקבע מנהל אגף הרכב.

(2) כל רכב סיור לרבות כזה הבנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד.

(3) כל גרור או נתמך שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק"ג או יותר למעט גרור לטרקטור.

1996 1) כל רכב מסחרי, שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק"ג או יותר.

2) רכב מורכב שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק"ג או יותר.

3) אוטובוס, לרבות אוטובוס זעיר בעל מערכת בלמים מכל סוג.

2003 רכב, למעט רכב שיוצר במדינות NAFTA, שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, ולגבי רכב שיוצר במדינות NAFTA – שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,500 ק"ג.

בלמים נוספים

בגרור ובנתמך

תק' (מס' 4)

תשל"ח–1978

 

 
331. (א)  בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 750 ק"ג יותקנו בלם שירות ובלם עזר המאפשר השארתו במצב בלימה בכל תנאי דרך אף אם אינו מחובר לגורר או לתומך.

           (ב)  גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,000 ק"ג הנגרר על ידי רכב איטי או טרקטור, פטור מחובת התקנת בלמים ובלבד שמהירותו המקסימלית של הגורר תסומן על גבי הגרור מאחוריו.

תק' (מס' 23)

תשמ"ט–1989

 
           (ב1)        גרור חד-סרני שמשקלו הכולל אינו עולה על 1,500 ק"ג הנגרר על ידי טרקטור, פטור מחובת התקנת בלמים, ובלבד שמהירותו המרבית של הגורר תסומן על גבי הגרור, מאחוריו.

           (ג)   בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,000 ק"ג יותקן, נוסף לבלמים כאמור, בלם בטחון שיפעל באופן עצמאי ויבטיח בלימה אוטומית במקרה של ניתוק פתאומי של הגרור או הנתמך מהגורר או הנתמך.

           (ד)  לא יותקנו בגרור בלמים המופעלים על ידי דחיפה של ייצול החיבור על הגורר; הוראה זו לא תחול על גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג.

תק' (מס' 2)

תשמ"ב–1982

 
           (ה)  בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר הוא 8,000 ק"ג או יותר, למעט גרור הנגרר על ידי טרקטור, יותקנו בלמי שרות המופעלים בלחץ אויר מסוג שעומד בתקן מספר 13.E.C.E של המועצה הכלכלית והסוציאלית של אירופה וכן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג כבלם עזר.

תק' (מס' 2)

תשמ"ב–1982

 
           (ו)   נתמך בעל שלישיית סרנים יהיה פטור מחובת התקנת בלם עצמאי כאמור בתקנת משנה (ה) בסרן בו מותקנת מערכת ההיגוי אם לא ניתן להתקינו, ובלבד שמערכת הבלימה של הרכב מאפשרת האטת מהירותו לפחות ב-2 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס בדרך מישורית בעלת ציפוי וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע.

מכשירי אזהרה

במערכת בלמים

משולבת

תק' (מס' 4)

תשל"ח–1978

 
332. ברכב שמותקנת בו מערכת בלמים משולבת המורכבת ממערכת לחץ אויר וממערכת הידראולית יותקנו מכשירי אזהרה מתאימים, אחד במערכת לחץ האויר ואחד במערכת ההידראולית אולם יכול ששני מכשירי האזהרה יפעילו מתקן אחד המשמיע קול ומפיץ אור.

אבזרי בלמים

תק' (מס' 4)

תשל"ח–1978

 
333. (א)  האבזרים, החלקים והחיבורים המותקנים במערכות הבלמים יהיו מחומר ובצורה המבטיחים את פעולתם התקינה בכל מצב של הרכב.

           (ב)  האבזרים והחיבורים יהיו מוגנים נגד כל גירוד, שיפשוף, חיכוך ופגיעה בכושר פעולתם.

           (ג)   החלקים הנמצאים בתנועה יהיו בעלי אורך וגמישות מספיקים במידה כזו שתנועות הרכב או החלק שאליו הם מחוברים לא יגרמו להם נזק.

           (ד)  לא ישנה אדם את מערכת הבלמים המקוריים של הרכב, לא יחליף ולא ירשה לאחר להחליף חלק או אבזר במערכת הבלמים בחלק או באבזר אחר בעל מידות, איכות או סגולות טכניות אחרות מאלה שקבע יצרן מערכת הבלמים, אלא אם קיבל אישור מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאיו.

 

אחריות

תק' (מס' 4)

תשל"ח–1978

 
333א.       הנוהג ברכב, בעלו או הממונה עליו, אחראים לקיום הוראות סימן זה.

תחולה

תק' (מס' 4)

תשל"ח–1978

 
333ב.       על רכב ששנת ייצורו 1976 או לפני כן שנרשם לראשונה לפני תחילת תקפן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 4), תשל"ח–1978, יחולו הוראות התקנות כנוסחן ערב תחילת תקפן של התקנות האמורות; אולם על רכב שהותקנו בו בלמים לפי התקנות האמורות, כולן או מקצתן, יחולו הוראות אותן תקנות כנוסחן זה.

סימן ו': מערכת האורות

פנסי חזית

תק' תש"ל–1969

תק' תשמ"ה–1984

תק' תשנ"א–1990

 
334. (א)  ברכב מנועי שאינו רכב איטי, אשר רחבו הכולל עולה על מטר אחד, למעט אופנוע, יותקנו שני פנסי חזית שכל אחד מהם יאיר באור דרך (האור הגדול) ובאור מעבר (האור הקטן), או יותקנו ארבעה פנסי חזית אשר לפחות אחד מכל צד יאיר באור דרך ואחד בלבד מכל צד יאיר באור מעבר.

           (ב)  אור הדרך יהיה אור לבן או אור צהוב ויאיר את הדרך לפני הרכב בלילה ובמזג אוויר נאה למרחק של לא פחות מ-100 מטר.

           (ג)   אור המעבר יהיה אור לבן או אור צהוב ויאיר את הדרך לפני הרכב במזג אוויר נאה למרחק של לא פחות מ-30 מטר ועצמתו לא תעלה על לוקס אחד בשעה שהיא נמדדת על גבי משטח המוצב על פני הדרך במרחק 25 מטר מן הפנס האמור — מגובה מרכז הפנס ולמעלה ממנו.

תק' (מס' 8)

תשמ"ו–1986

 
           (ד)  ו-(ה) (נמחקו).

התקנת

פנסי חזית

תק' תש"ל–1969

 
335. פנסי החזית יותקנו בחזית הרכב, פנס אחד או שניים בכל צד של הרכב מותקנים באופן סימטרי לגבי הציר המרכזי של הרכב, ובלבד שהמרחק מפני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס"מ והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 120 ס"מ; האור בפנסי החזית האמורים יאיר בצבע אחד; הפנסים המאירים באור מעבר יאירו בעצמה שווה, והפנסים המאירים באור דרך יאירו בעצמה שווה; הותקנו ברכב ארבעה פנסי חזית, יהיו שני הפנסים הקיצוניים לצד הרכב פנסים המאירים באור מעבר.

פנסי חזית

באופנוע ורכב

איטי

תק' תשמ"ה–1984

תק' תשנ"א–1990

 
336. (א)  באופנוע עם רכב צדי או בלעדיו, בתלת-אופנוע ובטרקטור יותקן לפחות פנס חזית אחד אשר לגביו יחולו הוראות תקנות 334 ו-335 בשינויים אלה:

תק' תשמ"ה–1984

תק' תשנ"א–1990

 
(1)   באופנוע בלי רכב צדי יותקן הפנס במרכז חזיתו;

(2)   באופנוע עם רכב צדי, בתלת-אופנוע ובטרקטור יותקן הפנס במרכז החזית או בצדו השמאלי.

תק' תשנ"ג–1992

 
(3)   באופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ"ק יכול שפנס החזית יהיה בעל אור מעבר בלבד.

           (ב)  ברכב איטי יותקנו —

(1)   כשרחבו הכולל אינו עולה על 150 ס"מ — לפחות פנס חזית אחד;

(2)   כשרחבו הכולל עולה על 150 ס"מ — שני פנסי חזית; בפנסים יהיה אור מעבר בלבד ויחולו עליהם הוראות תקנה 335.

עממור

 
337. ברכב מנועי יותקן לפני מושב הנהג עממור המאפשר לנהג להחליף בפנסי החזית את אור הדרך באור המעבר ולהיפך.

נורת אזהרה

 
338. (א)  ברכב מנועי תותקן לפני מושב הנהג, במקום הנראה לעיניו, נורה בעלת עצמת אור קטנה אשר תאיר בצבע אדום, כחול או ירוק בשעה שמאיר אור הדרך.

           (ב)  הוראות תקנה זו לא יחולו על טרקטור ועל רכב מנועי שאין עליו תא נהג, ובלבד שזרוע מפסק החשמל של מנגנון התאורה תראה בבירור לנוהג בהם כי בפנסים מאיר אור דרך.

פנס חניית

לילה

 
339. (א)  ברכב מנועי — למעט אופנוע בלי רכב צדי ולמעט רכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד — יותקנו שני פנסי חניית לילה (להלן — פנסי חניה) שאורם יהיה לבן או צהוב ואשר בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ייראו במרחק 150 מטר לפני הרכב.

           (ב)  פנסי חניה יותקנו בחזית הרכב, פנס חניה בכל צד, בגובה שווה מפני הקרקע ובלבד —

(1)   שהמרחק בין כל פנס לבין משטח מקביל לציר המרכזי העובר דרך הנקודה הצדדית הקיצונית של הרכב בצד בו מותקן הפנס, לא יעלה על 40 ס"מ;

(2)   שהמרחק מעל פני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס"מ והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 150 ס"מ.

 

            (ג) פנסי חניה מותר להתקין בתוך פנסי חזית ובלבד —

(1)   שהפעלתם תהיה נפרדת מהפעלת אור הדרך ואור המעבר;

(2)   שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו.

           (ד)  באופנוע בלי רכב צדי וברכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד מותר להתקין פנס חניה שנתמלאו בו הוראות תקנה זו.

           (ה)  מערכת ההפעלה של פנסי החניה תהיה כזו שפנסי החניה והפנס האחורי יודלקו בעת ובעונה אחת.

תק' (מס' 3)

תשנ"ב–1991

 
           (ו)   באוטובוס ששנת ייצורו 1980 או לאחריה ושארכו הכולל ששה מטרים או יותר יותקנו ששה פנסי חניה בצבע צהוב — שניים בצדי הרכב, שניים מלפנים ושניים מאחורי הרכב ובלבד —

(1)   שהמרחק בין כל פנס חניה בצד הרכב לדופן הרכב שלידו לא יעלה על 40 ס"מ;

(2)   שהמרחק מפני הקרקע למרכז הפנס יהיה לא פחות מ-40 ס"מ, ולא יעלה על 150 ס"מ;

(3)   שפנסי החניה הצדיים יופעלו בעת ובעונה אחת יחד עם אורות החניה ואורות הדרך.

פנס רוחב

תק' (מס' 6)

תשכ"ו–1966

 
340. (א)  ברכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר יותקנו ארבעה פנסי רוחב לסימון רוחב הרכב שאורם ייראה במזג אויר נאה במרחק 150 מטר לפחות.

תק' (מס' 23)

תשמ"ט-1989

תק' (מס' 6)
תשס"ו-2006

 
           (ב)  שני פנסי רוחב שאורם צהוב או לבן יותקנו בחזית הרכב, פנס רוחב בכל צד בגובה שווה מפני הקרקע בנקודה הצדדית הקיצונית הגבוהה ביותר של הרכב מלפנים או קרוב אליה ככל האפשר, ובלבד שאם לרכב ארגז הבולט משני צדי תא הנהג יותקנו הפנסים על הארגז.

           (ג)   שני פנסי רוחב שאורם אדום יותקנו מאחורי הרכב בהתאם להוראות תקנת משנה (ב).

           (ד)  רכב שמותקנים בו פנסי רוחב, אין חובה להתקין בו פנסי חניה.

מיום 26.2.2006

תק' (מס' 6) תשס"ו-2006

ק"ת תשס"ו מס' 6464 מיום 26.2.2006 עמ' 499

(ב) שני פנסי רוחב שאורם צהוב או לבן יותקנו בחזית הרכב, פנס רוחב בכל צד בגובה שווה מפני הקרקע בנקודה הצדדית הקיצונית הגבוהה ביותר של הרכב מלפנים או קרוב אליה ככל האפשר, ובלבד שאם לרכב ארגז הבולט משני צדי תא הנהג יותקנו הפנסים על הארגז.

פנס אחורי

תק' (מס' 3)*

תשנ"ב–1991

 
341. (א)  ברכב, למעט אופניים, אופנוע ועגלה, יותקנו שני פנסים אחוריים שאורם אדום אשר ייראה ממרחק של 150 מטרים לפחות מאחורי הרכב בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ובלבד —

(1)   שיותקן פנס אחד בכל צד;

(2)   שהמרחק מעל פני הקרקע יהיה כאמור בתקנה 339;

תק' (מס' 8)

תשנ"ב–1992

 
(3)   (נמחקה)

           (ב)  מערכת ההפעלה של הפנסים האחוריים תופעל יחד עם פנסי החזית, פנסי הרוחב ופנסי החניה.

           (ג)   באופנוע יותקן פנס אחורי אחד שאורו אדום אשר ייראה ממרחק של 150 מטרים לפחות מאחורי האופנוע בזמן תאורה ובמזג אויר נאה.

תק' תשנ"ד–1993

תק' (מס' 3)

תשנ"ד–1994

 
           (ד)  בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 ולאחריה ושמשקלו הכולל המותר 751 ק"ג או יותר, יהיה השטח המואר של הפנס האחורי בכל צד 150 סמ"ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס אחד בכל צד ובלבד שהשטח המואר של הפנסים בכל צד לא יפחת מ-150 סמ"ר.

פנס בלימה

תק' (מס' 6)

תשכ"ו–1966

תק' (מס' 23)

תשמ"ט–1989

תק' תשנ"א–1990

תק' תשנ"ד–1993

 
342. (א)  ברכב, למעט אופניים, אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ"ק ששנת ייצורו עד 1993 ועגלה, יותקנו שני פנסי בלימה בשני צדי הרכב שאורם אדום והם ייראו באור היום במזג אוויר נאה ממרחק של 30 מטרים לפחות ובזמן תאורה במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטרים לפחות; פנסי הבלימה יותקנו במרחק מפני הקרקע, כאמור בתקנה 339.

           (ב)  מותר שפנס אחורי ישמש גם כפנס בלימה, ובלבד שיהיו בו שני אורות נפרדים ושהאור המראה על בלימה יהיה בעל עצמה חזקה יותר וניתן להבחנה ברורה מן האור האחר.

תק' (מס' 6)
תשס"ו-2006

 
           (ג)   (בוטלה).

תק' תשנ"ד–1993

 
           (ד)  ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי ובמונית ששנת ייצורם 1994 או לאחריה, יותקן בנוסף לפנסים האמורים בתקנת משנה (א), פנס בלימה נוסף במרכזו של החלון האחורי. מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוג רכב מהוראות תקנת משנה זו או להורות על התקנת הפנס במקום אחר אם על פי מבנהו לא ניתן להתקין בו פנס בלימה נוסף.

תק' תשנ"ד–1993

 
           (ה)  באופנוע יותקן פנס בלימה אחד שאורו ייראה כאמור בתקנת משנה (א); הוראת תקנת משנה זו לא תחול על אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ"ק ששנת ייצורו עד 1993.

תק' תשנ"ד–1993

תק' (מס' 3)

תשנ"ד–1994

 
           (ו)   בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 או לאחריה ושמשקלו הכולל 751 ק"ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס בלימה 150 סמ"ר לפחות; ברכב כאמור מותר להתקין יותר מפנס אחד בכל צד ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-150 סמ"ר.

מיום 26.2.2006

תק' (מס' 6) תשס"ו-2006

ק"ת תשס"ו מס' 6464 מיום 26.2.2006 עמ' 499

ביטול תקנת משנה 342(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) ברכב ששנת ייצורו 1993 או לפניה מותר להתקין ברכב לא יותר משני פנסי בלימה נוספים על האמור בתקנת משנה (א) אשר אורם אדום, מהסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה ובלבד שאורם לא יהבהב בעת הבלימה. אם הותקנו שני פנסי בלימה – יותקנו בשני קצות החלון האחורי, ואם הותקן פנס בלימה בודד – יותקן במרכזו של החלון האחורי.

הארת

לוחית-הזיהוי

 

 
343. (א)  לוחית-זיהוי אחורית ברכב מנועי תואר באור לבן אשר ייאפשר ראיה טובה של הלוחית וקריאת הרשום עליה ממרחק של 20 מטר לפחות בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ובתנאי שהאור יהיה מכוון להארת הלוחית בלבד.

           (ב)  מערכת ההפעלה של הארת לוחית-הזיהוי תהיה כזו שהיא תואר כאשר יודלקו פנסי החזית או פנסי הרוחב ופנסי החניה.

מחוון כיוון

 

 
344. (א)  ברכב מנועי שיש בו תא נהג יותקנו מחווני כיוון אשר אותם ייראה מלפני הרכב ומאחוריו לאור השמש ממרחק 30 מטר לפחות ובזמן תאורה במזג אויר נאה ממרחק 150 מטר לפחות.

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

 
           (ב)  ברכב מנועי יותקנו ארבעה מחווני כיוון בעלי אור מהבהב, שניים בצבע לבן או צהוב בחזית הרכב ושניים בצבע צהוב או אדום באחורי הרכב.

תק' (מס' 3)
תשס"ה-2005

 

 
           (ג)   (נמחקה).

תק' תשנ"ד-1993

תק' (מס' 3)

תשנ"ד-1994

תק' (מס' 3)
תשס"ה-2005

 
           (ד)  בגרור ונתמך יותקנו שני מחווני כיוון לפחות, מאחורי הרכב ואם משקלו הכולל המותר 751 ק"ג או יותר יהיה השטח המואר של כל מחוון כיוון 90 סמ"ר לפחות; מותר להתקין יותר ממחוון כיוון אחד בכל צד ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-90 סמ"ר.

תק' (מס' 4)

תשנ"ה–1995

 
           (ד1) באופנוע ששנת ייצורו 1995 ולאחריה יותקנו ארבעה מחווני כיוון לפחות כאמור בתקנת משנה (ב)(2).

           (ה)  מחווני כיוון יותקנו במרחק של לפחות 40 ס"מ מעל פני הקרקע ולא יותר מ-190 ס"מ.

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

 
           (ו)   מחווני כיוון מהסוגים האמורים בתקנת משנה (ב) מותר להתקין בתוך כל פנס מן הפנסים המפורטים בפרק זה, ובלבד שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו ושהפעלתם תהיה בנפרד מכל אור אחר ושיאירו באור מהבהב.

תיבת טקסט: תק' (מס' 5) תשנ"ד–1994

           (ז)   האור המהבהב במחוון כיוון יידלק לסירוגין בין 30 ל-90 פעם בדקה.

           (ח)  הותקנו מחווני כיוון מחוץ לשדה ראייתו של הנוהג ברכב, יותקן בתא הנהג מיתקן אשר יראה אור או ישמיע קול המציין כי מחווני הכיוון מופעלים.

תק' (מס' 7)

תשכ"ה–1965

 

 
           (ט)  ברכב מנועי שיש בו שני פנסים ושמחווני הכיוון מותקנים בתוך פנסי הבלימה, מותר שמחוון הכיוון יבטל את פעולתו של פנס בלימה עם הפעלתו של מחוון הכיוון בכל צד.

תק' (מס' 2)

תשמ"ב–1982

 

 
           (י)   לא יירשם רכב מנועי שיש בו תא נהג וששנת ייצורו היא 1983 או אחריה או שנרשם לראשונה לאחר ט"ז בטבת תשמ"ג (1 בינואר 1983) אלא אם יש בו מחווני כיוון נוספים, אחד מכל צד של הרכב שאורם יאיר לאחורי הרכב ואשר יפעלו ביחד עם ארבעת מחווני הכיוון הקיימים ברכב; מחווני הכיוון הנוספים יהיו בהתאם לדרישות חובה לרכב נוסעים שיפרסם מנהל אגף הרכב.

תק' (מס' 11)

תשנ"א–1991

 

 
           (יא) ברכב ששנת ייצורו 1981 או לאחריה יותקן מתג שבאמצעותו ניתן להפעיל לפחות את מחווני הכיוון הקדמיים והאחוריים שברכב בעת ובעונה אחת.

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

 
           (יב) מחווני כיוון ברכב מנועי ששנת ייצורו 2005 ואילך, יהיו כמפורט בפרט 16א שבחלק ג' בתוספת השניה.

מיום 27.9.2005

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6360 מיום 9.1.2005 עמ' 308

344. (א) ברכב מנועי שיש בו תא נהג יותקנו מחווני כיוון אשר אותם ייראה מלפני הרכב ומאחוריו לאור השמש ממרחק 30 מטר לפחות ובזמן תאורה במזג אויר נאה ממרחק 150 מטר לפחות.

(ב) ברכב מנועי פרטי, במונית וכן ברכב משא שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג יותקנו –

(1) שני מחווני כיוון לפחות בעלי אור מהבהב צהוב, פנס מכל צד, במקום הרחב ביותר על דפנות הרכב, או

(2) ארבעה מחווני כיוון בעלי אור מהבהב – שניים בצבע לבן או צהוב בחזית הרכב ושניים בצבע צהוב או אדום מאחורי הרכב.

(ב) ברכב מנועי יותקנו ארבעה מחווני כיוון בעלי אור מהבהב, שניים בצבע לבן או צהוב בחזית הרכב ושניים בצבע צהוב או אדום באחורי הרכב.

(ג) באוטובוס, בגורר, בתומך וברכב משא שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג יותקנו מחווני כיוון כאמור בתקנת משנה (ב)(2).

(ד) בגרור ונתמך יותקנו שני מחווני כיוון לפחות, מאחורי הרכב כאמור בתקנת משנה (ב)(1) ואם משקלו הכולל המותר 751 ק"ג או יותר יהיה השטח המואר של כל מחוון כיוון 90 סמ"ר לפחות; מותר להתקין יותר ממחוון כיוון אחד בכל צד ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-90 סמ"ר.

(ד1) באופנוע ששנת ייצורו 1995 ולאחריה יותקנו ארבעה מחווני כיוון לפחות כאמור בתקנת משנה (ב)(2).

(ה) מחווני כיוון יותקנו במרחק של לפחות 40 ס"מ מעל פני הקרקע ולא יותר מ-190 ס"מ.

(ו) מחווני כיוון מהסוגים האמורים בתקנת משנה (ב)(1) ו-(2) (ב) מותר להתקין בתוך כל פנס מן הפנסים המפורטים בפרק זה, ובלבד שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו ושהפעלתם תהיה בנפרד מכל אור אחר ושיאירו באור מהבהב.

(ז) האור המהבהב במחוון כיוון יידלק לסירוגין בין 30 ל-90 פעם בדקה.

(ח) הותקנו מחווני כיוון מחוץ לשדה ראייתו של הנוהג ברכב, יותקן בתא הנהג מיתקן אשר יראה אור או ישמיע קול המציין כי מחווני הכיוון מופעלים.

(ט) ברכב מנועי שיש בו שני פנסים ושמחווני הכיוון מותקנים בתוך פנסי הבלימה, מותר שמחוון הכיוון יבטל את פעולתו של פנס בלימה עם הפעלתו של מחוון הכיוון בכל צד.

(י) לא יירשם רכב מנועי שיש בו תא נהג וששנת ייצורו היא 1983 או אחריה או שנרשם לראשונה לאחר ט"ז בטבת תשמ"ג (1 בינואר 1983) אלא אם יש בו מחווני כיוון נוספים, אחד מכל צד של הרכב שאורם יאיר לאחורי הרכב ואשר יפעלו ביחד עם ארבעת מחווני הכיוון הקיימים ברכב; מחווני הכיוון הנוספים יהיו בהתאם לדרישות חובה לרכב נוסעים שיפרסם מנהל אגף הרכב.

(יא) ברכב ששנת ייצורו 1981 או לאחריה יותקן מתג שבאמצעותו ניתן להפעיל לפחות את מחווני הכיוון הקדמיים והאחוריים שברכב בעת ובעונה אחת.

(יב) מחווני כיוון ברכב מנועי ששנת ייצורו 2005 ואילך, יהיו כמפורט בפרט 16א שבחלק ג' בתוספת השניה.

מחזירור

 

 
345. (א)  ברכב מנועי שרחבו הכולל עולה על מטר אחד וכן בגרור ונתמך יותקנו מאחור בגובה שווה מפני הקרקע לפחות שני מחזירורים בצבע אדום, מחזירור מכל צד.

תק' (מס' 11)

תשנ"א–1991

 

 
           (ב)  ברכב מנועי אשר רחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד לרבות אופנוע בלי רכב צדי, יותקן מחזירור אחד לפחות מאחוריו — במרכז או בצד שמאל.

תק' (מס' 3)

תשנ"ב–1991

 

 
           (ג)   ברכב מנועי ובאוטובוס ששנת ייצורו עד 1979 שאורכו הכולל עולה על 10 מטר יותקנו שני מחזירורים נוספים על הדופן השמאלי, אחד בחלקו הקדמי והשני בחלקו האחורי של הרכב.

תק' (מס' 23)

תשמ"ט–1989

 

 
           (ד)  בגרור ונתמך יותקנו בחזית, נוסף לאמור בתקנת משנה (א), שני מחזירורים בצבע צהוב או לבן.

           (ה)  מחזירור המותקן בגרור ונתמך מאחור, יהא בצורת משולש שווה-צלעות שאורך כל צלע 15 ס"מ ובסיסו למטה.

           (ו)   כל מחזירור יותקן במרחק שווה מדופן הרכב שבצדו שלא יעלה על 40 ס"מ ובגובה של לפחות 40 ס"מ מפני הקרקע ולא יותר מ-80 ס"מ.

תק' (מס' 6)

תש"ם–1980

 

 
           (ז)   מחזירור מרובע או עגול ששטחו המחזיר אור יהיה לפחות 20 ס"מ מרובעים.

תק' תשנ"א–1990

 

 
           (ח)  לא יותקן ברכב מחזירור אדום מלפנים או מחזירור לבן או צהוב מאחור אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.

תק' תשנ"א–1990

 

 
           (ט)  מחזירור כאמור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.

תק' (מס' 10)

תשמ"ז–1987

 

 
346. (בוטלה)

פנס ערפל

תק' (מס' 10)

תשמ"ז–1987

 

 
347. (א)  בנוסף לפנסי החזית, כאמור בתקנה 334, מותר להתקין ברכב מנועי בחזיתו לא יותר משני פנסי ערפל אשר אורם לבן או צהוב ושיופעלו בנפרד מפנסי החזית.

           (ב)  פנס הערפל יותקן בגובה של לא פחות מ-25 ס"מ מפני הקרקע ושום נקודה המוארת באורו לא תהיה גבוהה מהנקודה הגבוהה ביותר המוארת בפנסי החזית כשהם מאירים באור מעבר.

פנס ערפל אחורי

תק' (מס' 11)

תשנ"א-1991

 

 
347א.       (א)   ברכב מנועי, למעט טרקטור, מכונה ניידת ואופנוע, ששנת ייצורו 1988 או לאחריה, בנוסף לפנס האחורי יותקנו פנס ערפל אחורי אחד או שני פנסים ובלבד שיתקיימו בפנס כל אלה:

(1)   האמור בתקנה 341(א);

(2)   יופעל בנפרד מהפנס האחורי ורק כאשר יודלקו פנסי החזית;

(3)   תותקן בלוח המחוונים של הרכב מנורת ביקורת שתידלק כאשר יודלק הפנס.

           (ב)  אור פנס הערפל יהיה אדום והפנס יופעל לפי האמור בתקנה 107(ד).

תק' תשנ"ד–1993

תק' (מס' 3)

תשנ"ד–1994

 
           (ג)   בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 או לאחריה ושמשקלו הכולל המותר 751 ק"ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס ערפל אחורי 90 סמ"ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס ערפל אחורי אחד במקום כל פנס המותקן ברכב כאמור ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-90 סמ"ר; מותקן ברכב כאמור פנס ערפל אחורי אחד, יותקן הפנס בצדו השמאלי של הרכב.

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

 
           (ד)  ברכב כאמור בתקנת משנה (א), ששנת ייצורו 2005 ואילך, פנס הערפל יהיה מסוג כמפורט בפרט 16 בחלק ג' בתוספת השניה.

מיום 27.9.2005

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6360 מיום 9.1.2005 עמ' 308

הוספת תקנה 347א(ד)

פנס לנסיעה אחורנית

תק' (מס' 6) תשכ"ו–1966 תק' (מס' 11) תשנ"א–1991 תק' (מס' 2) תשנ"ו–1995

 

 
348. (א)  ברכב, למעט אופנוע, טרקטור, מכונה ניידת ורכב איטי, ששנת ייצורו 1986 או לאחריה, יותקנו פנס אחד או שני פנסים, לפי הענין, לנסיעה אחורנית; אור הפנס יהיה לבן ויאיר את הדרך מאחרי הרכב למרחק שלא יעלה על 10 מטרים.

           (ב)  הותקן פנס אחד כאמור, לא תעלה עצמת אורו על 15 ווט; הותקנו שני פנסים, לא תעלה עצמת האור בכל אחד על 15 ווט.

תק' תשנ"ד–1993

תק' (מס' 3)

תשנ"ד–1994

 

 
           (ג)   בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 או לאחריה ושמשקלו הכולל המותר 751 ק"ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס לנסיעה לאחור 90 סמ"ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס אחד לנסיעה לאחור במקום כל פנס המותקן ברכב כאמור ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-90 סמ"ר; מותקן ברכב כאמור פנס אחד לנסיעה לאחור, יותקן הפנס בצדו הימני של הרכב.

תק' (מס' 2)

תשל"ה–1974

 
           (ד)  פנס לנסיעה אחורנית יופעל באופן אוטומטי עם הפעלת ההילוך האחורי.

זרקור

 
349. מותר להתקין ברכב מנועי זרקור אחד שאורו לבן או צהוב, ובלבד שאפשר לכוונו מתא הנהג.

פנסים ואורות נוספים

תק' (מס' 6)

תשכ"ו–1966

תק' (מס' 10)

תשמ"ז–1987

 
350. (א)  ברכב וכן בגרור ובנתמך לא יותקן פנס או מיתקן מפיץ אור, נוסף על הפנסים והאורות שנקבעו בתקנות אלה, אלא אם רשות הרישוי התירה התקנת פנסים נוספים או מיתקני תאורה נוספים.

           (ב)  הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הארת פנים הרכב, ובלבד שלא יהא בה כדי להפריע לנוהג באותו רכב.

מצב הפנסים

 
351. (א)  הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות פרק זה יהיו תמיד במצב תקין ונקי וניתנים להפעלה מהירה ונוחה מתא הנהג.

תק' (מס' 10)

תשמ"ז–1987

תק' תשנ"א–1990

 
           (ב)  הפנסים והמנורות המותקנים ברכב יהיו מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.

 

תק' (מס' 8)

תשנ"ב–1992

 
           (ג)   הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות פרק זה לא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו או בכל דרך אחרת.

תקני פנסים

תק' (מס' 5)

תשנ"ז-1997

 
351א.       (א)   פנסי התאורה, האיתות והסימון שבסימן זה (להלן בתקנה זו — הפנסים) יותקנו בהתאם לאמור בהנחיית האיחוד האירופי מס' EEC 76/756 לרבות כל העדכונים שהתפרסמו על פיה.

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

 
           (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), לגבי רכב המיוצר בארצות NAFTA, הפנסים, למעט פנסי החזית, יותקנו על פי תקן 108 – F.M.V.S.S. לרבות עדכונים שהתפרסמו על פיו.

           (ג)   ההנחיה והתקן האמורים בתקנה זו, לרבות העדכונים על פיהם, מופקדים לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של משרד התחבורה.

מיום 27.9.2005

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6360 מיום 9.1.2005 עמ' 309

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לגבי רכב המיוצר בארצות הברית של אמריקה, בקנדה ובמקסיקו בארצות NAFTA, הפנסים, למעט פנסי החזית, יותקנו על פי תקן 108 – F.M.V.S.S. לרבות עדכונים שהתפרסמו על פיו.

סימן ז': המרכב

חלקי המרכב

 

 
352. (א)  המרכב ברכב מנועי וכל חלק ממנו יהיה בנוי בצורה המתאימה ליעודו של הרכב והמבטיחה הסעה בבטיחות. לא יהיו פגמים העלולים לגרום לפגיעה לנמצאים בתוך הרכב או לעוברים בדרך.

תק' (מס' 5)

תשנ"ד–1994

 
           (ב)  כל חומר שממנו בנוי פנים המרכב יתאים לאחד התקנים כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.

מנעולי הדלתות

תק' (מס' 2)

תשל"ג-1973

תק' (מס' 3)
תשס"ה-2005

 
353. (א)  בכל פתח לכניסה או ליציאה של הנוהג או של הנוסעים ברכב פרטי, ציבורי, עבודה או מסחרי, תהיה דלת עם מנעול או מיתקן לנעילת הדלת המאפשר נעילת הדלת אלא אם נקבע אחרת בתקנות אלה או ברשיון הרכב.

           (ב)  בדלתות יהיו מנעולים חזקים ובמצב תקין המבטיח שהדלתות לא ייפתחו מעצמן בעת הנסיעה ובעת בלימה פתאומית של הרכב בכל מהירות.

תק' (מס' 7)

תשל"ו–1975

 

 
           (ג)   ידיות הדלתות יהיו שטוחות או תקועות בתוך הדלתות או עשויות מחומר גמיש.(*)

תא הנהג

 

 
354. תא הנהג יהיה בנוי בצורה המבטיחה ראייה טובה של הדרך לפני הרכב ומצדיו שאין בה כדי להגביל את שדה הראייה של הנוהג ברכב והמאפשרת נהיגה בטוחה.

מושבים

 

 
355. (א)  ברכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה יותקנו מושבים כמספר בני האדם שהרכב האמור מורשה להסיע.

           (ב)  המושבים יהיו תקינים, יציבים וקבועים במקומם בכל תנאי הדרך.

           (ג)   מושב הנהג יהיה יציב, לא יגביל את שדה ראייתו ותנועותיו של הנהג ויאפשר לו נהיגה בנוחות.

תק' (מס' 11)

תשנ"א–1991

 

 
           (ג1) ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו שימושי ובמונית ששנת ייצורם 1981 או לאחריה, וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק"ג וששנת ייצורו 1989 או לאחריה, יותקנו במושבים הקדמיים משענות ראש לנוהג ברכב וליושב לצדו.

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

 
           (ג2) ברכב ששנת ייצורו 2005 ואילך יותקנו במושבים הקדמיים משענות ראש לנוהג ברכב וליושב לצדו בהתאם למפורט בפרט 18 שבחלק ג' בתוספת השניה.

תק' תשנ"א–1990

 

 
           (ד)  חומרי הריפוד והציפויים למושבים יהיו מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.

תק' תשנ"א–1990

 

 
           (ה)  ברכב ששנת ייצורו 1990 או אחריה יהיו המושבים מהסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.

מיום 27.9.2005

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6360 מיום 9.1.2005 עמ' 309

הוספת תקנה 355(ג2)

שמשות

תק' (מס' 5)

תשמ"ו-1985

תק' תשנ"א-1990

תק' (מס' 11)

תשנ"א-1991

 

 
356. (א)  ברכב מנועי יותקנו שמשות כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה, שיהיו במצב תקין ושיאפשרו ראייה ברורה דרכן.

           (ב)  כל שמשה המותקנת ברכב תהיה עשויה זכוכית בטחון או חומר אחר שאישר מנהל האגף לרכב.

תק' תשנ"א–1990

 

 
           (ג)   באוטובוס ששנת ייצורו 1981 או לאחריה ובכל רכב אחר ששנת יצורו 1985 או לאחריה תהיה השמשה המותקנת בחזית הרכב עשויה זכוכית בטחון רבודה מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.

תק' (מס' 23)

תשמ"ט-1989

תק' תשנ"א-1990

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

 
           (ד)  לא יירשם רכב ולא יחודש רשיונו של רכב שהשמשה הקדמית והאחורית והשמשות שליד המושבים הקדמיים המותקנות בו, כולן או מקצתן, צופו בחומר ציפוי, בין בהתזה, בין בהדבקה ובין בכל דרך אחרת.

מיום 27.9.2005

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 1002

(ד) לא יירשם רכב ולא יחודש רשיונו של רכב שהשמשות שהשמשה הקדמית והאחורית והשמשות שליד המושבים הקדמיים המותקנות בו, כולן או מקצתן, צופו בחומר ציפוי, בין בהתזה, בין בהדבקה ובין בכל דרך אחרת.

תק' (מס' 6)

תש"ם–1980

 

 
           (ה)  העתק התקן מופקד במשרד התחבורה בירושלים ובאגף הרכב ושרותי תחזוקה של משרד התחבורה, בתל-אביב, וכל אדם רשאי לעיין בו שם בשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקהל.



[1] ר' הוראת שעה מיום 9.10.2005 עד יום 31.12.2007 בק"ת תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 997.

logo בניית אתרים