מגב שמשות ומזרים אויר
תק' (מס' 5)
תשל"ז-1977
תק' (מס' 5)
תשל"ח-1978
תק' (מס' 8)
תשמ"ו-1986
תק' תשנ"א-1990
תק' (מס' 11)
תשנ"א-1991
תק' (מס' 3)
תשנ"ב-1991
|
|
357. (א) ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקנו מגבים כפי שהתקין יצרן הרכב בעת ייצורו, אשר יבטיחו ניקוי השמשה הקדמית בכל עת להבטחת שדה הראייה.
(ב) (נמחקה).
(ג) ברכב מנועי בעל שמשה קדמית למעט טרקטור, יותקן מנגנון להתזת מים על השמשה הקדמית שיאפשר ניקוי השמשה באמצעות המגבים.
(ד) ברכב כאמור בתקנת משנה (ג) תותקן מערכת שתאפשר הזרמת אויר מבפנים על השמשה הקדמית, שיהיה מחומם לפי הצורך; המערכת תהיה ניתנת להפעלה ממושב הנהג גם בשעה שהרכב עומד.
(ה) (נמחקה).
מיום 27.9.2005
תק' (מס' 3) תשס"ה-2005
ק"ת תשס"ה מס' 6360 מיום 9.1.2005 עמ' 309
החלפת תקנה 357(ג)
הנוסח הקודם:
(ג) ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו שימושי, ברכב סיור כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), תשמ"ה-1985, במונית, באוטובוס וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 2000 ק"ג ובכל רכב עם תא נהג, למעט טרקטור ורכב איטי, ששנת ייצורו 1978 או לאחריה, יותקן מנגנון להתזת מים על השמשה הקדמית שיאפשר ניקוי השמשה באמצעות המגבים.
מפשיר אדים
תק' (מס' 11)
תשנ"א-1991
תק' (מס' 3) תשס"ה-2005
|
|
357א. ברכב מסוג M1 ששנת ייצורו 1985 או לאחריה, יותקן מפשיר אדים בשמשה האחורית.
358. (א) ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקן סך שמש המיועד להגן על עיני הנהג בפני קרני השמש.
(ב) ברכב מנועי ציבורי וכן אמבולנס יותקנו שני סכי שמש — אחד בצד הימני ואחד בצד השמאלי של השמשה.
כלי אזהרה
תק' (מס' 4)
תשמ"ב-1982
תק' תשמ"ג-1982
תק' תשנ"א-1990
|
|
359. (א) ברכב מנועי שאינו רכב איטי, אינו אופנוע עד 50 סמ"ק ואינו טרקטור, יותקן צופר על פי התקנים האמורים בחלק ג' בתוספת השניה.
(ב) לא יותקן ברכב צופר מוסיקלי או צופר אוויר אלא אם כן יעמוד בתקן כאמור בפרט 20 בחלק ג' בתוספת השניה.
(ג) ברכב שאינו מנועי יותקן פעמון אזהרה בלבד.
(ד) באופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ"ק יותקן צופר המופעל בחשמל.
מיום 27.9.2005
תק' (מס' 3) תשס"ה-2005
ק"ת תשס"ה מס' 6360 מיום 9.1.2005 עמ' 309
החלפת תקנה 359(ב)
הנוסח הקודם:
(ב) לא יותקן ברכב צופר אוויר או צופר מוסיקלי.
זמזם ברכב
תק' (מס' 3)*
תשנ"ג–1993
|
|
359א. (א) באוטובוס, ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג, ברכב עבודה ובטרקטור, יותקן זמזם לנסיעה לאחור.
(ב) זמזם כאמור בתקנת משנה (א), יהיה מסוג שאישר מנהל אגף הרכב והוא יופעל באופן אוטומטי עם הפעלת ההילוך האחורי.
(ג) זמזם כאמור בתקנת משנה (א) יותקן ברכב ששנת ייצורו 1994 או לאחריה ביום רישומו וברכב אחר בעת חידוש רשיונו שחל ביום י"ד באב תשנ"ג (1 באוגוסט 1993) או לאחריו.
(ד) מנהל אף הרכב רשאי לפטור סוג רכב מהוראות תקנת משנה (ב), אם מבנה הרכב אינו מאפשר הפעלת הזמזם באופן אוטומטי שאז יופעל באופן ידני.
360. ברכב מנועי שאינו רכב איטי יותקן לפני מושב הנהג מד-מהירות שיראה את מהירותו של הרכב בכל תנאי הדרך. רשות הרישוי רשאית להורות שהוראות תקנה זו לא יחולו על סוגי רכב מסויימים.
מראת תשקיף
תק' (מס' 3)
תשנ"ב–1991
|
|
361. (א) ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי ובמונית יותקנו שתי מראות תשקיף — האחת בתוך הרכב והשניה מבחוץ בצדו השמאלי של הרכב.
(ב) ברכב ששדה הראייה לאחור בו דרך המראה הפנימית מוסתר, יותקנו שתי מראות תשקיף משני צדיו, ואולם ברכב כאמור ששנת ייצורו היא לפני 1976, תותקן מראת תשקיף אחת בתוך הרכב או בצדו השמאלי של הרכב.
(ג) ברכב כאמור בתקנת משנה (א) ששנת ייצורו 1990 או לאחריה יותקנו שלוש מראות תשקיף — האחת בתוך הרכב ושתי מראות תשקיף משני צדיו.
(ד) ברכב מסחרי, ברכב עבודה, במכונה ניידת ובטרקטור עם תא נהג יותקנו לפחות שתי מראות תשקיף מבחוץ משני צדי הרכב;
(ה) באוטובוס בחלקו הקדמי, תותקן מראה שבעדה יראה הנהג את כל הנוסעים, בתוכו.
(ו) באוטובוס תותקן בנוסף לשלוש מראות התשקיף האמורות בתקנת משנה (ג), מראת תשקיף נוספת בצדו הימני מבחוץ.
(ז) ברכב משא וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק"ג או יותר ושנת ייצורו 1989 או לאחריה תותקן מראת תשקיף נוספת בצדו הימני מבחוץ.
(ח) באופנוע תותקן מראת תשקיף בצדו השמאלי לפחות.
(ט) מראת התשקיף הנוספת האמורה בתקנות משנה (ו) ו-(ז) תהיה קמורה ובגודל של 20x15 ס"מ לפחות ותותקן כך שהנוהג ברכב יוכל לראות בעדה את הנעשה בצדו הימני של הרכב לכל אורכו, למרחק של 100 ס"מ מעל הקרקע לפחות; יכול שהמראה המותקנת מצדו הימני של הרכב לפי האמור בתקנות משנה (ג) ו-(ד) תשלים את תחום הראיה שנקבע למראה הנוספת.
(י) המראות יותקנו בצורה יציבה אך ניתנות לכיוון בידי הנהג.
(יא) המראות האמורות בתקנות משנה (א) עד (ד) ו-(ח) יאפשרו לנהג לראות ממושבו בבהירות ולסקור את הדרך מאחורי הרכב למרחק של 100 מטרים לפחות.
(יב) מראות התשקיף לפי תקנה זו יהיו מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
מאפרות
תק' (מס' 4)
תשמ"ד–1984
|
|
362. ברכב מנועי — למעט אוטובוס ומונית, אופנוע ותלת-אופנוע —יותקנו מאפרות במספר ובמקומות המאפשרים את השימוש בהן לכל אדם הנמצא בתוך הרכב מבלי שיצטרך לעזוב את מושבו.
363. באוטובוס, וכן ברכב משא אשר בגלל מבנהו אין חלקו הרחב ביותר נראה בשעת הנסיעה על ידי הנוהג בו, יותקנו בחלקו הקדמי משני צדיו שני מוטות רוחב אשר יסמנו את הרוחב הכולל של הרכב ואשר ייראו לעיני הנהג ממקום מושבו.
תק' (מס' 6)
תשכ"ו–1966
תק' תשכ"ז–1967
תק' תשנ"א–1990
|
|
363א. (א) ברכב משא, גרור, נתמך ורכב עבודה, שמשקלו הכולל המותר עולה על 3500 ק"ג יותקן מיתקן להגנה בפני התנגשות תת-רכבית (להלן בתקנה זו — פגוש אחורי) מסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.
(ב) לא יירשם רכב כאמור בתקנת משנה (א) ולא יחודש רשיונו אלא אם כן מותקן בו פגוש אחורי.
(ג) הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על רכב כמפורט להלן:
(1) רכב מסחרי אחוד;
(2) גרור הנגרר על ידי טרקטור;
(3) תומך;
(4) רכב שמותקן בו מגבה נוע כאמור בתקנה 85ב;
(5) רכב לאיסוף אשפה בדחס;
(6) רכב עבודה מהסוגים הבאים:
(א) כיבוי אש;
(ב) משאבת בטון;
(ג) מנוף, למעט מנוף עם סל עבודה;
(ד) מטאטא דרכים;
(ה) בעל הנעה על כל הגלגלים (4x4, 6x6, 8x8);
(7) מערבל בטון;
(8) רכב מסוג נ. נ.
(ד) רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רכב מהתקנת פגוש אחורי אם שוכנעה כי התקנתו מפריעה לשימוש ברכב על פי יעודו, ובלבד שפטור כאמור יירשם ברשיון הרכב.
מסגרות בטיחות
בטרקטורון
תק' (מס' 5)
תשנ"ד-1994
תק' (מס' 5) תשס"ה-2005
|
|
363ב. (א) בטרקטורון או ברכב שטח יותקנו מסגרות בטיחות להגנה על הנוהג בו.
(ב) לא יירשם טרקטורון או רכב שטח ולא יחודש רשיונו אלא אם כן הותקנה בו מסגרת בטיחות לפי מפרט טכני שהוציאה מחלקת התקינה באגף הרכב ושירותי תחזוקה של משרד התחבורה והמופקד לעיון הציבור במשרד התחבורה בירושלים ובלשכות המחוזיות של המשרד, כאמור.
(ג) על אף האמור בתקנה זו רשאי מנהל אגף הרכב להתיר כי בטרקטורון או ברכב שטח מסוים לא תותקן מסגרת בטיחות אם הוכח, להנחת דעתו, כי מסיבות טכניות לא ניתן להתקינה בו ובלבד שההיתר נרשם ברישיון הרכב.
מגיני בוץ
תק' (מס' 5)
תשל"ח-1978
תק' (מס' 15) תשס"ה-2005
|
|
364. ברכב שגלגליו האחוריים אינם מוגנים על ידי כנפיים – אשר אינו איטי ואינו טרקטור – יותקנו מגיני בוץ אשר מבנם והתקנתם על הרכב יבטיחו מניעת התזת בוץ וכל חומר אחר הנמצא על פני הדרך אחורה על ידי הגלגל.
מיום 27.9.2005
תק' (מס' 15) תשס"ה-2005
ק"ת תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 1002
364. ברכב מנועי שגלגליו האחוריים אינם מוגנים על ידי כנפיים – אשר אינו איטי ואינו טרקטור – יותקנו מגיני בוץ אשר מבנם והתקנתם על הרכב יבטיחו מניעת התזת בוץ וכל חומר אחר הנמצא על פני הדרך אחורה על ידי הגלגל.
נקודות עיגון
וחגורות בטיחות
תק' (מס' 4)
תשנ"ה–1995
|
|
364א. (א) לא יירשם רכב כמפורט בטבלה שלהלן אלא אם כן מותקנות בו נקודות עיגון שהותקנו בו בתהליך הייצור וחגורות בטיחות מן הסוג האמור בחלק ג' לתוספת השניה הכל כמפורט בטבלה שלהלן:
שנת
ייצור מיקום
הרכב סוגי הרכב החגורה סוג החגורה
1969 רכב נוסעים פרטי במושבים חגורות מסוג אלכסוניות שלוש נקודות עיגון.
ואחריה רכב נוסעים פרטי דו-שימושי הקדמיים משהתירה רשות הרישוי לנוהג ברכב להסיע יותר
מונית בלבד מאדם אחד לצדו על פי תקנה 82 תהיה החגורה
רכב סיור לנוסע האמצעי חגורת מתניים
רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל
המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג
1976 ברכב מסחרי בלתי אחוד כנ"ל כנ"ל
1983 בכל רכב שמותקן בו מושב נקודות עיגון
ואחריה אחורי למושב האחורי
1984 חגורות 3 נקודות נצמדות במושבים הקדמיים
1987 רכב נוסעים פרטי בכל מושבי חגורות 3 נקודות נצמדות; חגורת מתניים ברכב
ואחריה רכב נוסעים פרטי דו- הרכב המסיע יותר משני נוסעים במושב הקדמי
שימושי, מונית ורכב סיור או האחורי
שאינם בנויים על מרכב
1988 .................. בכל המושבים.... חגורות נצמדות בכל מושבי הרכב למעט רכב
ואחריה ברכב המסיע יותר משני נוסעים במושב האחורי.
הנוסע האמצעי חייב בחגורת מתניים
1994 מונית ורכב סיור הבנויים בכל המושבים חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן
ואחריה על מרכב של רכב ברכב הרכב וחגורות מתניים למושבים האחרים
1995 רכב מסחרי אחוד המורשה בכל המושבים חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן
ואחריה להסעת נוסעים ורכב מסחרי ברכב הרכב חגורות מתניים למושבים האחוריים
בלתי אחוד בעל תא נהג כפול
1998 אוטובוס זעיר בכל 1. חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד
2003 אוטובוס שניתן לגביו רישיון בכל המושבים 1. חגורת 3 נקודות נצמדות במושבים שליד
ואחריה סיור כהגדרתו בתקנה 386 דופן הרכב.
2. חגורת 3 נקודות נצמדות או חגורות
כל השנים רכב להסעת תלמידים בכל המושבים חגורות מותניים או חגורות אחרות שהותקנו בו
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ברכב מסחרי אחוד, באוטובוס זעיר, במונית וברכב סיור הבנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד, ששנת ייצורם 1994 ולאחריה, יכול שנקודות העיגון למושבים האחוריים יותקנו, באישור מעבדה מוסמכת, שלא בתהליך הייצור.
(ג) חגורות הבטיחות תהיינה, בכל עת, במצב תקין וראוי לשימוש.
מיום 1.9.2006
רכב ששנת ייצורו 1994 או לפני כן 1.9.2007
תק' (מס' 7) תשס"ו-2006
ק"ת תשס"ו מס' 6470 מיום 22.3.2006 עמ' 598
הוספת פרט
חובת נעילת רכב
תק' (מס' 2)
תשל"א–1971
|
|
364ב. (א) בתקנה זו –
"מנעול בטחון" – מיתקן או מכשיר המותקן ברכב על ידי יצרנו הנועל מכלל חיוני להנעת הרכב לצורך מניעת גניבתו של הרכב;
"מכשיר נעילה" – מיתקן או מכשיר לצורך מניעת גניבתו של רכב, שבאמצעותו ניתן לנעול את ההגה או את תיבת ההילוכים באופן מיכני.
(ב) לא יירשם אחרי יום כ"ד באב תשל"א (15 באוגוסט 1971) ולא ינוע בדרך רכב פרטי לרבות אופנוע, מונית, רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 2,000 ק"ג, רכב עבודה או אוטובוס המורשה להסיע עד 15 נוסעים וששנת ייצורם בהתאם לרשום ברשיון אחרי 1971, אלא אם מותקן בהם מנעול בטחון במצב תקין.
(ג) רכב כאמור בתקנת משנה (ב) ששנת ייצורו בהתאם לרשום ברשיון הרכב לפני שנת 1972 שנרשם עד כ"ד באב תשל"א (15 באוגוסט 1971) וכן רכב שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג יהיו מצויידים במנעול בטחון או במכשיר נעילה שיהיו תקינים בכל עת.
(ד) מנעול בטחון יותקן ברכב בצורה שיאפשר סגירה מיכנית של ההגה או תיבת ההילוכים, וברכב למעט אופנוע יהיה משולב עם מתג ההצתה כך שהפעולה של הוצאת המפתח ממתג ההצתה, תגרום לנעילת המיתקן, האמצעי או המכשיר האמור.
(ה) מכשיר נעילה יהיה מיתקן נפרד ממכלל הרכב והוא יותקן ברכב בצורה שלא ייעשו ברכב הלחמות או ריתוכים ויותקן כך שלא יהיה ניתן לפתוח אותו או להפסיק את פעולתו על נקלה, במהירות או בחבטה.
התקנת מזגן
אוויר ברכב
תק' (מס' 16)
תשמ"ח–1987
|
|
364ג. (א) במונית אשר נפח המנוע שלה 1750 סמ"ק או יותר ואשר שנת ייצורה 1984 או אחריה יותקן מזגן אוויר.
(ב) ברכב מנועי אשר נפח המנוע שלו 1750 סמ"ק או יותר, אשר משקלו הכולל המותר עד 8000 ק"ג ואשר שנת ייצורו 1988 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג.
(ג) ברכב מנועי אשר נפח המנוע שלו 1500 סמ"ק או יותר ואשר שנת ייצורו 1989 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג.
(ד) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר עולה על 8000 ק"ג ואשר שנת ייצורו 1989 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג.
תק' (מס' 3)
תשנ"ב–1991
תק' (מס' 8)
תשנ"ב–1992
|
|
(ה) בתקנה זו, "רכב מנועי" — למעט אופנוע, טרקטור, מכונה ניידת, רכב תפעולי, רכב עבודה לכיבוי אש, ג'יפ ורכב עם גג שנפתח כולו אשר מנהל אגף הרכב קבע שלא ניתן להתקין בו מזגן אויר.
(ו) ברכב כאמור בתקנה זו יותקן מזגן אוויר תוך 90 ימים מיום רישומו.
תק' (מס' 24)
תשמ"ו–1989
תק' תשנ"א–1990
|
|
(ז) לא יחודש רשיונו של רכב כאמור בתקנה זו אלא אם כן מותקן בו מזגן אויר כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
תק' (מס' 24)
תשמ"ט–1989
תק' (מס' 3)
תשנ"ב–1991
|
|
(ח) על אף האמור בתקנת משנה (ו), רשאי מנהל אגף הרכב במקרה מיוחד שייראה לו, להתיר כי ברכב מסויים כאמור בתקנת משנה (ב) יותקן מזגן האוויר אחרי רישומו של רכב אך לא יאוחר ממועד חידושו הראשון של רשיון הרכב.
(ט) על אף האמור בתקנת משנה (ג) רשאי מנהל אגף הרכב להתיר, במקרה מיוחד, כי ברכב מסוים, שיובא ביבוא אישי, לא יותקן מזגן אויר, אם הוכח להנחת דעתו כי מסיבות טכניות לא ניתן להתקין בו מזגן אויר.
טכוגרף
תק' (מס' 4)
תשנ"א–1990
|
|
364ד. (א) לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן אלא אם כן הותקן בו טכוגרף מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה:
(1) אוטובוס –
(א) אוטובוס ציבורי הפועל בקו שירות המפורט בתוספת השמינית;
תק' (מס' 8) תשנ"ב-1992
תק' (מס' 4) תשס"ג-2003
|
|
(ב) אחר – שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק"ג וטיולית, ששנת ייצורם 1990 או לאחריה;
(2) רכב מסחרי –
(א) רכב מסחרי ורכב עבודה שמשקלם הכולל המותר 16,000 ק"ג או יותר ששנת ייצורם 1989 או אחריה;
(ב) רכב מסחרי המיועד להובלת חומר מסוכן שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק"ג וששנת ייצורו עד 1990;
(ג) אחר – שמשקלו הכולל המותר מ-8000 ק"ג עד 15,999 ק"ג, ששנת ייצורו 1990 או אחריה;
מיום 27.10.2005
תק' (מס' 15) תשס"ה-2005
ק"ת תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 1002
(2) רכב מסחרי –
(א) רכב מסחרי ורכב עבודה שמשקלו שמשקלם הכולל המותר 16,000 ק"ג או יותר ששנת ייצורו ששנת ייצורם 1989 או אחריה;
(ב) רכב מסחרי המיועד להובלת חומר מסוכן שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק"ג וששנת ייצורו עד 1990.
(ג) אחר – שמשקלו הכולל המותר מ-8000 ק"ג עד 15,999 ק"ג, ששנת ייצורו 1990 או אחריה;
(3) אוטובוס ורכב מסחרי כאמור בפסקאות (1) ו-(2) המשמשים ללימוד נהיגה.
(ב) לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן —
(1) מותקן ברכב טכוגרף תקין הפועל כהלכה והמסמן, בכל עת, על גבי הדיסקה את היות הרכב בנסיעה או בעמידה, את מהירות נסיעתו, מרחק הנסיעה ואת זמן הנהיגה כמשמעותו בתקנה 168(ג) של הנוהג ברכב; לא יפתח נוהג הרכב את הטכוגרף אלא להחלפת הדיסקה בו;
(2) בטכוגרף מצויים דיסקה או אגד דיסקות המתאימים לסוג המכשיר המותקן ברכב, ועליהן מצוינים שמות הנהגים ומועדי תחילת עבודתם, מספר הרכב, קריאת מד המרחק בתחילת הנביעה ובסיומה וקריאת מונה הקילומטרים של הרכב בתחילת עבודתו של כל נהג; טכוגרף, שבו לפי תכנונו, לא ניתן לרשום נהגים נוספים על גבי הדיסקה, יופעל על פי הוראות של מנהל אגף הרכב;
(3) בידו דיסקה או אגד דיסקות נוסף אחד לפחות מן הסוג המתאים לטכוגרף המותקן ברכב;
(4) בידו תעודת מכייל מוסמך תקפה המתייחסת לטכוגרף המותקן ברכב;
(5) כל המגופות שבטכוגרף תקינות, שלמות ומקוריות והן מותקנות במקומן;
(6) הדיסקות המותקנות במכשיר הטכוגרף נקיות ותקינות; דיסקה שנפגמה, יחליפה הנהג בדיסקה תקינה ויצמיד את הדיסקה הפגומה לדיסקה שבה היא הוחלפה;
(7) יחזיק ברכב, בעת שהרכב בחזקתו, את המפתח למכשיר הטכוגרף.
(ב1) נוהג רכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו –
(1) ינהל יומן נסיעות אישי לגבי הנביעות שביצע; יומן הנסיעות יהיה ערוך לחודש קלנדרי לפי הטופס שבתוספת התשיעית;
(2) יחליף במכשיר הטכוגרף –
(א) דיסקה המיועדת שימוש במשך 24 שעות (להלן – דיסקה יומית), לא יאוחר מ-24 שעות מעת הכנסתה למכשיר;
(ב) אגד דיסקות המיועד לשימוש שבועי (להלן – אגד דיסקות), לא יאוחר משבעה ימים מיום הכנסתו למכשיר.
(3) ישמור ברכב –
(א) את יומן הנסיעות במשך כל החודש הקלנדרי שלגביו מנוהל היומן;
(ב) את כל הדיסקות היומיות המציגות את תנועות הרכב ב-24 השעות שקדמו למועד הכנסתה של הדיסקה שבשימוש; הותקן ברכב טכוגרף היועד לשימוש באגד דיסקות, ישמור במשך 24 שעות את אגד הדיסקות שקדם לאגד הדיסקות שבשימוש, במקום סגור ומוצל.
(4) ימסור לבעל הרכב, מוקדם ככל האפשר –
(א) את יומן הנסיעות, לאחר המועד האמור בפסקה (2)(א);
(ב) לאחר המועד האמור בפסקה (3)(ב), את הדיסקה או אגד הדיסקות המציגים את תנועת הרכב בפרק הזמן האמור.
(ב2) לא ינהג בעל רכב ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו ונעשה בו אחת מהפעולות המפורטות להלן, אלא אם כן כויל מכשיר הטכוגרף לאחר ביצוען;
(1) החלפת צמיג בצמיג שמידתו שונה מהמידה המפורטת בתעודת הכיול;
(2) החלפת רכיב בתיבת ההילוכים או בסרן האחורי אשר משנים את יחס ההעברה.
(ג) בעל רכב שבו מותקן טכוגרף לפי תקנה זו, ישמור במקום עסקו, במקום סגור, את יומני הנסיעות ואת הדיסקות המציגות את תנועות הרכב, במשך 180 ימים מיום שנמסרו לו; בעל הרכב יציג את הדיסקות ואת היומנים לפי דרישתו של שוטר, פקח כאמור בחלק י"א, או קצין בטיחות כמשמעותו בחלק י' לגבי הרכב שנמצא בפיקוחו.
(ג1) ברכב ללימוד נהיגה, כאמור בתקנת משנה (א)(3) הדיסקה המצויה תהיה על שם מורה הנהיגה המלמד בו באותה עת.
(ד) מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוגי רכב מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן.
(ה) בתקנה זו —
"מכייל מוסמך" — מנהל מקצועי של מפעל המורשה לתיקון מחווני רכב על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), תש"ל–1970, המורשה להתקין, לתקן ולכייל טכוגרפים;
"מגופה" — מגופה שהותקנה בטכוגרף בידי יצרנו או בידי מכייל מוסמך, המשמשת למניעת שינוי כוונו של הטכוגרף בידי מי שאינו מוסמך לכך;
"תעודת מכייל מוסמך" — תעודה בטופס ובנוסח שקבע מנהל אגף הרכב, המעידה על תקינותו וכיולו של הטכוגרף בהתאמה לרכב שבו הוא מותקן;
"דיסקה" — דף רישום המתאים לשימוש בדגם הטכוגרף המותקן ברכב והמתוכנן לרישום הנתונים על פי תקנה זו למשך 24 שעות.
מיתקן מגביל
מהירות
תק' (מס' 2)
תשנ"ו–1995
|
|
364ה. (א) לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן ששנת ייצורו 1996 או לאחריה, אלא אם כן הותקן בו מיתקן המגביל מהירות הרכב (להלן – המיתקן) מסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה –
(1) אוטובוס או טיולית שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג;
(2) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג;
(3) תומך ברכב מורכב;
(4) רכב עבודה.
(ב) המיתקן יגביל את האוטובוס והטיולית למהירות מרבית של 100 קמ"ש ואת הרכב המסחרי והרכב המורכב למהירות מרבית של 85 קמ"ש.
(ג) לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן המיתקן תקין וכל המגופות בו תקינות, שלמות ומותקנות במקומן.
(ד) מנהל אגף הרכב רשאי לפטור רכב מסוגים כאמור מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן.
מגבה וגלגל
חילוף
תק' (מס' 7)
תשל"ו–1975
תק' (מס' 23)
תשמ"ט–1989
|
|
365. ברכב מנועי הנע על גלגלי גומי למעט טרקטור, תומך ומכונה ניידת ואשר משקלו העצמי עולה על 400 ק"ג יימצאו בכל עת –
(1) מגבה בעל כושר הרמה מספיק להרמת הרכב כשהוא עמוס, כך שלפחות גלגל אחד של הרכב לא יבוא במגע עם הדרך;
(2) גלגל חילוף שמידות הצמיג והאופן שלו נקבעו על ידי יצרן הרכב והוא במצב תקין כאמור בתקנות 321 ו-322;
(3) כל הכלים הנחוצים להחלפת הגלגל;
תק' (מס' 4)
תשמ"א-1981
תק' (מס' 3) תשס"ה-2005
|
|
(4) הוראות פסקה (2) יחולו גם על גרור ונתמך, אם משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג; הוראות פסקה זו יחולו לגבי רכב שהיה רשום ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 4), תשמ"א–1981, ביום כ"ז באלול תשמ"א (15 בספטמבר 1982) ולגבי רכב אחר – ביום ט"ז באלול תשמ"א (15 בספטמבר 1981) או ביום רישומו, לפי המוקדם.
רכב שתוכנן בלא מקום לנשיאת גלגל חילוף
תק' (מס' 11) תשס"ה-2005
|
|
365א. הוראות תקנה 365 לא יחולו על רכב נוסעים פרטי ורכב פרטי דו-שימושי הנע על גלגלי גומי שתכנן יצרנו בלא מקום לנשיאת גלגל חילוף אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1) ברכב מותקנים צמיגים שתכנן יצרנם גם לנסיעה כשהם ריקים מאוויר;
(2) ברכב מצויים בכל עת מדחס המתאים למילוי אוויר בגלגל וערכה לסתימת דליפת אוויר מהגלגל.
פטור ממגבה וגלגל חילוף
תק' (מס' 11) תשס"ה-2005
|
|
365ב. (א) רשות הרישוי רשאית לפטור רכב מסחרי, אוטובוס, גרור או נתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג ורכב עבודה המופעלים, מנוהלים או רשומים על שם מפעל כהגדרתו בתקנה 579, מחובת הימצאות מגבה וגלגל חילוף כאמור בתקנה 365, אם הוכיח בעל הרכב או מחזיקו כי נתקיימו לגביו אלה:
(1) קיים לגבי הרכב הסכם בכתב להנחת דעתה של רשות הרישוי, לקבלת שירות להחלפת גלגלי הרכב ברחבי הארץ;
(2) ברכב מצוי אמצעי קשר להזמנת השירות כאמור בפסקה (1).
(ב) לא ינהג אדם ברכב שניתן לגביו פטור כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן נמצאת אתו ההודעה על הפטור.
פנס אזהרה
תק' (מס' 9)
תש"ל–1970
תק' (מס' 5)
תשמ"ו–1985
תק' (מס' 8)
תשמ"ו–1986
תק' (מס' 3) תשס"ה-2005
|
|
366. ברכב מנועי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג וכן באוטובוס שאין בו מכשיר להפעלת מחווני כיוון כאמור בתקנה 70(ב) יימצא בכל עת פנס אזהרה מיטלטל, לשימוש כשהרכב התקלקל בדרך בזמן תאורה. הפנס יהיה בעל אור צהוב מהבהב שאפשר לראותו מרחק של 150 מטרים בזמן תאורה ובמזג אויר נאה. הפנס לא יהיה קשור במערכת החשמל של הרכב ויהיה מסוגל להאיר במשך 12 שעות רצופות.
משולש אזהרה
תק' (מס' 9)
תש"ל–1970
תק' (מס' 5)
תשמ"ד–1984
תק' תשנ"א–1990
|
|
367. (א) בגרור, בנתמך וברכב מנועי, למעט אופנוע, יימצא משולש אזהרה מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה, או מודבק עליו סרט אדום מחזיר אור, לשימוש בהתאם לתקנה 70; המשולש יהיה בעל בסיס המאפשר עמידתו היציבה על פני הדרך בכל תנאי מזג אוויר.
(ב) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב האמור בה שהיה רשום על פי הפקודה לפני יום ז' בטבת תשנ"א (24 בדצמבר 1990) ותחול עליו הוראת תקנה זו כנוסחה לפני היום האמור, אלא אם כן היה צורך להחליף בו את המשולש.
368. ברכב מנועי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק"ג, למעט אוטובוס, יימצאו שתי נעלי בטחון המאפשרות השארתו של הרכב, כשהוא עמוס, במצב בלימה בכל תנאי הדרך כשהבלמים אינם מופעלים ותיבת ההילוכים נמצאת בהילוך סרק.
369. (א) בגרור או בנתמך המיועד להובלת מטענים ארוכים שאין בו רצפה ודפנות, שרחבו הכולל עולה על 120 ס"מ, יותקנו שתי שרשרות או כבלים המתאימים להחזקת הדגלים והפנסים האמורים בתקנת משנה (ב) לצורך סימון.
תק' (מס' 23)
תשמ"ט–1989
תק' תשנ"א–1990
|
|
(ב) על השרשרות והכבלים יותקנו, במרחקים שלא יעלו על 100 ס"מ, דגלים בצבע אדום ובגודל 20X20 ס"מ לשימוש בזמן שאינו זמן תאורה, וכן פנסים המפיצים אור בצבע צהוב מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה לשימוש בזמן תאורה.
ערכת חילוץ
ועזרה ראשונה
תק' (מס' 11)
תשנ"א–1991
תק' (מס' 3)
תשנ"ב–1991
תק' (מס' 3)
תשנ"ד–1994
|
|
369א. (א) בעל טיולית יבטיח, כי תימצא בה בקביעות ערכת חילוץ כמפורט בתוספת השביעית.
(ב) בעל טיולית, רכב מדברי ורכב סיור וכן בעל מונית ורכב בטחון, יבטיח כי בכל עת יימצא ברכב ציוד עזרה ראשונה כמפורט בתוספת השביעית.
מטפה
תק' (מס' 7)
תשכ"ה–1965
תק' תשכ"ו–1965
תק' תשנ"א–1990
תק' (מס' 8)
תשנ"ב–1992
|
|
370. (א) ברכב מנועי — למעט כלי רכב פרטי, טרקטור, אופנוע ותלת-אופנוע — יימצאו מספר מטפים ומסוג כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה.
(ב) המטפה יהיה בתוך הרכב במקום הנראה לעין ואשר הגישה אליו נוחה בצורה המאפשרת הורדה והפעלה מהירה ונוחה.
(ג) (בוטלה).
לוח מחוונים
תק' (מס' 7)
תשל"ו–1975
תק' תשנ"א–1990
|
|
370א. (א) ברכב פרטי, למעט אופנוע ואוטובוס וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 2200 ק"ג ובמונית יהיה לוח המחוונים שלפני המושב הקדמי ברכב בנוי מחומר גמיש או מצופה בחומר גמיש ולא יהיו בו בליטות.
(ב) ברכב כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כפתורי ההפעלה והמתגים שעל לוח המחוונים עשויים מחומר גמיש, שטוחים או תקועים בתוך חלות.
התקנת סלי אשפה
ברכב מסויים
תק' (מס' 4)
תש"ם–1980
|
|
370ב. ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי וברכב מסחרי שנרשם אחרי ט"ו באייר תש"ם (1 במאי 1980) יותקן סל-אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי בהודעה ברשומות ובמקום שאישרה בהודעה.
מיתקני גרירה
תק' תשנ"א–1990
|
|
371. בגורר ובגרור בתומך ובנתמך יותקנו מיתקני גרירה וריתום מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
תנאים לגרירה
תק' (מס' 2)
תשמ"ב–1982
|
|
372. (א) לא יגרור אדם גרור אלא לפי תנאי הגרירה שקבעה רשות הרישוי ברשיון הגרור.
(ב) לא יגרור אדם גרור ברכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג אלא על פי היתר מיוחד שקבעה רשות הרישוי, שבו צוין כושר הגרירה של הרכב הגורר והמשקל הכולל המותר של הגרור.
(ג) המבקש היתר כאמור בתקנת משנה (ב) ימציא אישור ממעבדה מוסמכת כמשמעותו בתקנה 282א, בטופס שקבעה רשות הרישוי.
(ד) היתר לפי תקנת משנה (ב) יהיה צמוד לרשיון הרכב.
יצול חיבור קפיצי
תק' (מס' 2)
תשמ"ב–1982
|
|
373. בגרור אשר משקלו הכולל המותר עולה על 3,000 ק"ג — למעט גרור הנגרר על ידי טרקטור או על ידי רכב איטי — יותקן יצול חיבור כאמור בתקנה 371 אשר מבנהו יהיה קפיצי.
374. המרחק בין החלק האחורי הקיצוני של הגורר לבין החלק הקיצוני הקדמי של הגרור המחובר אליו, לא יעלה על 150 ס"מ כשהם נמצאים בקו ישר.
375. (א) גרור יצוייד בשתי שרשרות המיועדות לחיבורו אל הגורר אשר כל אחת מהן מסוגלת לעמוד בעומס הסחיבה והטלטולים של הגורר בכל תנאי הדרך.
(ב) אורך השרשרת כשהיא מחוברת יהיה בה כדי לאפשר פניה חפשית של הגרור בזוית של 090 לגבי הגורר.
חיבורי בלמים בגורר
תק' (מס' 2)
תשמ"ב–1982
|
|
376. חיבורי הבלמים, חיבורי הכבלים החשמליים וכן כל חיבורים אחרים בין הגורר לגרור – למעט החיבורים כאמור בתקנות 371 ו-373 – יהיו בעלי מבנה גמיש ואורך מספיק כדי להבטיח פעולה יעילה שלהם ושל הרכב ומניעת ניתוק מקרי.
הגלגל החמישי
תק' תשנ"א-1990
תק' (מס' 3) תשס"ה-2005
|
|
377. (א) על המסגרת של תומך יותקן גלגל חמישי (Fifth wheel) מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה המיועד לחיבור הנתמך אליו, אשר יהיה יציב ולא יזוז על פני המסגרת. מיקום הגלגל החמישי יהיה על פי תקן ISO 1726 אך לא פחות מ-50 מ"מ ממרכז הסרן או הצמד האחורי לכיוון החלק הקדמי.
(ב) (בוטלה).
(ג) בתקנה זו "מרכז הגלגל החמישי" — המקום בגלגל האמור בו עובר הפין המרכזי המחבר אותו אל התומך.
(ד) גובה ומרכז הגלגל החמישי ברכב תומך ונתמך, מבנה צוואר הנתמך ומיקום פין הגרירה בנתמך, יהיו כאמור בחלק ג' שבתוספת השניה.
מיום 27.10.2005
תק' (מס' 3) תשס"ה-2005
ק"ת תשס"ה מס' 6360 מיום 9.1.2005 עמ' 309
(א) על המסגרת של תומך יותקן גלגל חמישי (Fifth wheel) מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה המיועד לחיבור הנתמך אליו, אשר יהיה יציב ולא יזוז על פני המסגרת. מיקום הגלגל החמישי יהיה על פי תקן ISO 1726 אך לא פחות מ-50 מ"מ ממרכז הסרן או הצמד האחורי לכיוון החלק הקדמי.
(ב) מרכז הגלגל החמישי יימצא על הציר המרכזי בין הסרן האחורי לבין הסרן הקדמי ובלבד שמרחקו ממרכז הסרן האחורי לא יהיה יותר מ-10% מרוחק הסרנים ולא יהיה פחות מ-5 ס"מ.
378. המרחק בין הדופן הקדמי של הנתמך לבין תא הנהג בתומך יהיה בו כדי לאפשר לרכב המורכב כל פניה בדרך מבלי שהנתמך או אחד האביזרים או החיבורים המותקנים בו ייתקלו בתומך או באביזרים המותקנים בו; ובלבד שהמרחק האמור לא יאפשר תקלה כתוצאה ממשיכה, סחיבה או לחיצה של התומך והנתמך.
חיבורי בלמים
בתומך ובנתמך
|
|
379. הוראות תקנה 376 יחולו על תומך ונתמך בשינויים המחוייבים לפי הענין.
שינוי מבנה
תק' (מס' 5)
תשל"ח–1978
|
|
380. (א) לא ישנה אדם מבנהו של רכב אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי.
(ב) אגרה בעד מתן היתר כאמור בתקנת משנה (א) תהיה כמפורט בתוספת הראשונה.
(ג) לא יינתן היתר לשינוי מבנה רכב משא מיושן הרשום ברשיונו כרכב מסחרי רגיל, לרכב מסחרי רכין.
(ד) בתקנה זו "שינוי מבנה רכב" — לרבות החלפת המנוע במנוע מתוצרת או מדגם אחר, שינוי מבנה הארגז על ידי סגירתו או באופן אחר, שינוי מבנה הסרנים או מספרם והתקנת מכשירים מיוחדים.
381. בעל רכב מנועי וכן מחזיקו יודיעו לרשות הרישוי על החלפת מנוע המורכב ברכב במנוע אחר מאותו סוג.
רישום השינוי ברשיון והשימוש ברכב
תק' (מס' 9)
תש"ל-1970
תק' (מס' 3) תשס"ה-2005
|
|
382. לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש ברכב שניתן עליו היתר לשינוי המבנה לפי תקנה 380, אלא לאחר שנרשם השינוי ברשיון הרכב כאמור בתקנה 271א ושולמה האגרה החלה על הרכב ששונה.
383. (א) לא ירכיב אדם ולא ירשה לאחר להרכיב רכב מנועי מאביזרים אלא לפי היתר, כללי או מיוחד מאת רשות הרישוי.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) אינן חלות על הרכבת רכב מנועי, הרשום לפי הוראות הפקודה, שפורק לשם תיקונים.
סימון רכב מסחרי מעל 3500 ק"ג בצבע מחזיר אור
תק' תשכ"ד-1964
תק' (מס' 10)
תשמ"ז-1987
תק' (מס' 15) תשס"ה-2005
|
|
383א. (א) ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3500 ק"ג למעט רכב בעל מרכב אחוד יותקנו לאורך הדופן האחורי בקצותיו מן הפינות הנמוכות הקיצוניות ביותר של הדופן שתי טבלאות שמידותיהן 30 ס"מ X 60 ס"מ שייצבעו לסירוגין בפסים בצבע לבן מחזיר אור ובפסים בצבע מחזיר אור כלהלן:
(1) רוחב הפסים יהיה 10 ס"מ;
(2) הפסים יועברו בזווית של 45 מעלות ויתחילו בפינה הימנית העליונה של הטבלה.
(ב) ברכב מסחרי כאמור בתקנת משנה (א) שאין בו דופן אחורי תהיה המסגרת של החלק האחורי של מרכב הרכב צבועה בצבע אדום מחזיר אור כלהלן:
(1) רוחב הפס לא יהיה פחות מ-5 ס"מ;
(2) אורך הפס מן הקצוות לא יהיה פחות מ-40 ס"מ מכל קצה;
(3) פס ברוחב של 5 ס"מ לפחות ובאורך של 40 ס"מ לפחות צבוע בצבע אדום מחזיר אור המתחיל במאונך מקצות המסגרת של החלק האחורי של המרכב.
מיום 27.9.2005
תק' (מס' 15) תשס"ה-2005
ק"ת תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 1002
(א) ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3500 ק"ג למעט רכב בעל מרכב אחוד יותקנו לאורך הדופן האחורי בקצותיו מן הפינות הנמוכות הקיצוניות ביותר של הדופן שתי טבלאות שמידותיהן 30 ס"מ X 60 ס"מ שייצבעו לסירוגין בפסים בצבע לבן מחזיר אור ובפסים בצבע מחזיר אור כלהלן:
סימון רכב מסחרי עד
3500 ק"ג בצבע מחזיר אור
תק' תשכ"ד-1964
תק' תשנ"א-1990
|
|
383ב. ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3500 ק"ג תהיה המסגרת של מרכב הרכב צבועה כאמור בתקנה 383א(ב), או יודבקו על המגן האחורי שני סרטים צבועים בצבע אדום מחזיר אור ברוחב של 5 ס"מ לפחות ובאורך של 40 ס"מ לפחות משני קצות המגן האחורי.
סימון מונית ורכב פרטי בצבע מחזיר אור
תק' תשכ"ד-1964
תק' תשנ"א-1990
תק' (מס' 2)
תשנ"ו-1995
תק' (מס' 15) תשס"ה-2005
|
|
383ג. (א) במונית וברכב פרטי ששנת ייצורו עד 1995, יהיה המגן האחורי מסומן בהתאם לאמור בפרט 28 1(ב) בחלק ג' לתוספת השניה.
מיום 27.9.2005
תק' (מס' 15) תשס"ה-2005
ק"ת תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 1002
(א) במונית וברכב פרטי ששנת ייצורו עד 1995, יהיה המגן האחורי צבוע בצבע אדום מחזיר אור בשני פסיו ברוחב של 5 ס"מ לפחות ובאורך של 40 ס"מ לפחות המתחיל משני קצות המגן מסומן בהתאם לאמור בפרט 28 1(ב) בחלק ג' לתוספת השניה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ברכב נוסעים פרטי וברכב פרטי דו שימושי ששנת ייצורו 1996 ואילך, יכול שיודבק במרכז הפגוש האחורי או על מרכב הרכב שמעליו סרט מחזיר אור ועליו הכתובת "שמור מרחק".
סימון אוטובוס בצבע
מחזיר אור
תק' תשכ"ד-1964
תק' תשנ"א-1990
תק' (מס' 15) תשס"ה-2005
|
|
383ד. (א) באוטובוס וברכב בעל מרכב אחוד שיש בו מגן אחורי יהיה מגן כאמור צבוע בפסים בצבע אדום מחזיר אור כלהלן:
(1) שני פסים שרחבם 10 ס"מ לפחות וארכם 80 ס"מ לפחות משני קצות המגן האחורי.
(2) פס שרחבו 5 ס"מ לפחות וארכו 40 ס"מ לפחות המתחיל במאונך מקצות המסגרת של החלק האחורי של המרכב האחורי.
(ב) באוטובוס וברכב בעל מרכב אחוד שאין בהם מגן אחורי תהיה המסגרת של החלק האחורי של מרכב הרכב צבועה כאמור בתקנת משנה (א) בגובה של 80 ס"מ מעל פני הקרקע.
מיום 27.9.2005
תק' (מס' 15) תשס"ה-2005
ק"ת תשס"ה מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 1002
383ד. (א) באוטובוס וברכב בעל מרכב אחוד שיש בו מגן אחורי יהיה מגן כאמור צבוע בפסים בצבע אדום מחזיר אור כלהלן:
(1) שני פסים שרחבם 10 ס"מ לפחות וארכם 80 ס"מ לפחות משני קצות המגן האחורי.
(2) פס שרחבו 5 ס"מ לפחות וארכו 40 ס"מ לפחות המתחיל במאונך מקצות המסגרת של החלק האחורי של המרכב האחורי.
(ב) באוטובוס וברכב בעל מרכב אחוד שאין בו בהם מגן אחורי תהיה המסגרת של החלק האחורי של מרכב הרכב צבועה כאמור בתקנת משנה (א) בגובה של 80 ס"מ מעל פני הקרקע.
סימון אופנוע
וטרקטור בצבע
מחזיר אור
תק' תשכ"ד–1964
תק' תשנ"א–1990
תק' (מס' 3)
תשנ"ד–1994
תק' (מס' 5)* תשנ"ד–1994
|
|
383ה. (א) באופנוע ובטרקטור תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה בפס בצבע אדום מחזיר אור שרוחבו 2.5 ס"מ ואורכו 15 ס"מ מתחת לספרות בגובה 30 מ"מ.
(ב) בתלת-אופנוע תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה כאמור בתקנת משנה (א) וקצה הארגז ייצבע במאונך, מלפנים אם הארגז מורכב מלפנים או מאחור אם הארגז מורכב מאחור, בצבע אדום מחזיר אור באורך של 15 ס"מ לפחות וברוחב של 2.5 ס"מ לפחות.
תק' (מס' 11)
תשנ"א–1991
תק' (מס' 3)
תשנ"ד–1993
|
|
(ג) באופנוע עם רכב צדי תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה כאמור בתקנת משנה (א) וכן יהיה הרכב הצדי צבוע בקצהו האחורי הקיצוני בפס בצבע מחזיר אור ברוחב של 2.5 ס"מ ובאורך של 15 ס"מ לפחות.
סימון טרקטור בצבע מחזיר אור
תק' תשכ"ד-1964
תק' (מס' 5)
תשל"ח-1978
תק' תשל"ט-1978
תק' (מס' 5)
תשנ"ד-1994
|
|
383ו. (א) בטרקטור למעט בטרקטורון ובמכונה ניידת יהיו הכנפיים האחוריות צבועות בפס מאונך בצבע אדום מחזיר אור ברוחב של 5 ס"מ לפחות ובאורך של 40 ס"מ לפחות המתחיל מן הקצה התחתון של הכנף.
(ב) היה מותקן ברכב כאמור בתקנת משנה (א) מאחוריו, ציוד עבודה, יסומן רכב כאמור וכן יסומן הקצה האחורי של ציוד העבודה במרכז בטבלה אחת כאמור בתקנה 383א(א).
סימון גרור ונתמך ועגלות
תק' תשכ"ד–1964
תק' תשכ"ח–1967
תק' (מס' 2)
תשל"ג–1973
|
|
383ז. (א) גרור הנגרר על ידי רכב מנועי או נתמך הנגרר על ידי רכב תומך, לרבות כל מיתקן המיועד להיגרר על ידי רכב או להתחבר לרכב, יסומן בשתי טבלאות כאמור בתקנה 383א(א).
(ב) היה רוחב הגרור או הנתמך פחות מ-150 ס"מ יסומן הגרור או הנתמך בטבלה אחת כאמור בתקנה 383א(ב).
(ג) עגלה הרתומה לבהמה תסומן מאחוריה, במרכז, בטבלה אחת כאמור בתקנה 383(א).
אישור הסימון
תק' תשנ"א–1990
|
|
383ח. הסימונים לפי תקנות 383א עד 383ז יהיו כאמור בהן, לפי הענין, או יהיו מחומר מחזיר אור מסוג שאישר מנהל אגף הרכב או מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
החזקת הסימון
תק' (מס' 6)
תשכ"ו–1966
|
|
383ט. הסימון לפי תקנות 383א — 383ח —
(1) יוחזק תמיד במצב נקי ולא יהיה דהוי או מטושטש;
(2) ייראה לעין עוברי דרך ולא יוסתר.
איסור נהיגת רכב
בלתי מסומן
תק' תשכ"ה–1966
|
|
383י. לא ינהג אדם רכב כאמור בתקנות 383א — 383ח אלא אם הרכב מסומן כאמור בסימן זה.